בְּטֶרֶם יֵרֵד עָלַי לַיִל אַחֲרוֹן, אֶל זֶה הַיּוֹם הַגּוֹרָלִי אֵישִׁיר מַבַּט שָׁלוּחַ; שֶׁלְּמִרְמָס הָיָה, דּוֹמֶה הוּבַל לָאֲבַדּוֹן. וּפֶרֶץ אֱמוּנָה חָדָשׁ מֵפִיחַ בִּי עֹז רוּחַ, אֲנִי שָׁב, בְּהֹלֶם לֵב, אֶל בֹּהַק אוֹר זָּחוּחַ, בְּמִסְדְּרוֹנוֹת שֶׁל מְצוּלוֹת הַזִּכָּרוֹן. ז'וזפ קארנר, היעדר לא הידקה את העפעפיים, רק הניחה להם לנוח. היא עשתה זאת בכל בוקר, ...
קרא עוד »