ארכיון כותב: איתי רון

מוֹנְסֵרָאט אַבֶּיוֹ – תשוקה

      השיר הזה מובא כאן במקביל לפרסומו בגליון 44 של זוטא DESIG Estimo els teus ulls, les teves mans, la teva boca, el teus cabells, els teus llavis molsuts i càlids.  Els narcisos grocs dins un gerro blau allargat damunt la taula, em miren erts i gentils, elegants, indiferents a la passió desbordada del meu viure. A l’insistent ...

קרא עוד »

מוֹנְסֵרָאט אַבֶּיוֹ – הכול ריק עצום

    אמנם השיר הזה כבר היה פה, אך הוא מובא כאן שוב בעקבות פרסומו בגליון  40 של זוטא הכול ריק עצום   הַכֹּל רִיק עָצוּם, הָיִיתִי רוֹצָה לִזְכֹּר שֵׁמוֹת כֹּה רַבִּים שֶׁכְּבָר אֵינֶנִּי אוֹצֶרֶת בְּזִכְרוֹנִי.   וְהַלַּיְלָה נַעֲשָׂה בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר אָפֵל, יוֹתֵר מִסְתּוֹרִי.   עִם נִיחוֹחָם הַסָּמִיךְ שֶׁל פְּרָחִים מְרוּטִים, בֻּבּוֹת מְבֻתָּרוֹת. בְּעִיטוּרֵי מִזְבֵּחַ חַיִּים.   עִם תְּמוּנוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁל ...

קרא עוד »

עולם חדש – מנל פורקאנו

  פורסם בזוטא 34 עולם חדש   שׁוּם כְרוֹנִיקָה עַתִּיקָה לֹא סִפְּרָה לִי עָלֶיךָ עַל שִׁמְךָ, עַל גּוּפְךָ שֶׁהִצַּעְתָּ לִי כִּמְדִינָה יְדִידוּתִית לְלֹא מַחְסוֹם בְּמַעֲבַר הַגְּבוּל. שׁוּם אוֹרַקְל לֹא בִּשֵּׂר לִי עָלֶיךָ, הוֹפַעְתָּ מֵעוֹלָם חָדָשׁ, מִמָּחָר שֶׁאֶתְמוֹל טֶרֶם צִפִּיתִי לוֹ.   הָאָרֶץ נִכְסֶפֶת כָּל-כָּךְ לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵי הַמִּשְׁמָר   וְאַהֲבָה הִיא נָמָל הַמַּגִּיעַ סוֹף סוֹף לִסְפִינָה.   Nou món   Cap ...

קרא עוד »

חיי נישואין – סיפור מאת: קים מונזו

  כדי לחתום על אי-אילו מסמכים, על זגדט ובסט (הנשואים זה שמונה שנים) לנסוע לעיר מרוחקת. הם מגיעים לשם בשעות אחר-הצהריים. כיוון שעד למחרת בבוקר לא יוכלו להסדיר את העניין, הם מחפשים מלון בו יוכלו להעביר את הלילה. ניתן להם חדר ובו שתי מיטות נפרדות, שתי שידות לילה, שולחן כתיבה (בתוך קלסר יש מעטפות ונייר מכתבים עם לוגו המלון), כיסא ...

קרא עוד »

ז'וזפה קונטיז'וק (Josefa Contijoch) שלושה שירים

    עֵצִים גְּבוֹהִים צַפְצָפוֹת עֲשָׂבִים שׁוֹטִים הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים שֶׁהָרוּחַ תִּקְצֹר בָּהֶם מְהוּמָה בַּבּוֹר הַקָּרוּי בּוֹר שַׁחַת הָאֵשׁ תִּשְׂרֹף הַכֹּל הִנֵּה תִּשְׂתָּרְעִי עַל הַשֶּׁלֶף לְהַבִּיט הַרְחֵק מֵעֵבֶר בְּכָחֹל הַיָּם וּבְיַעַר עֲנָנִים מְאָדָּמִים הִנֵּה תְּזַהִי בַּשָּׁמַיִם הַנִּשָּׂאִים וּבַשַּׁלְוָה הַגְּבוֹהָה הִיפַרְמוֹיוֹת זִכָּרוֹן שֶׁתַּחְלֹפְנָה מֵעָלֶיךָ חִלּוּפִים רָמִים יִצְנְחוּ מִן הַשָּׁמַיִם כְּצִיצוֹת עֲוִית הִנֵּה בָּאָה אוּלַי שְׁעַת הַשְּׂחִיָּה בְּאַדְמַת הַטְּרָשִׁים כְּמוֹ אִישׁ כְּבָר לֹא ...

קרא עוד »

שירת הנעורים – סיפור מאת: מונסראט רוג'

    בְּטֶרֶם יֵרֵד עָלַי לַיִל אַחֲרוֹן, אֶל זֶה הַיּוֹם הַגּוֹרָלִי אֵישִׁיר מַבַּט שָׁלוּחַ; שֶׁלְּמִרְמָס הָיָה,                        דּוֹמֶה הוּבַל לָאֲבַדּוֹן.   וּפֶרֶץ אֱמוּנָה חָדָשׁ מֵפִיחַ בִּי עֹז רוּחַ, אֲנִי שָׁב, בְּהֹלֶם לֵב,                        אֶל בֹּהַק אוֹר זָּחוּחַ, בְּמִסְדְּרוֹנוֹת שֶׁל מְצוּלוֹת הַזִּכָּרוֹן.                                                ז'וזפ קארנר, היעדר       לא הידקה את העפעפיים, רק הניחה להם לנוח. היא עשתה זאת בכל בוקר, ...

קרא עוד »

המִדְבָּר – סיפור מאת: פֶּרֶה קַלְדֵס

      בשלהי חודש יוני נעים, הופיע אֶסְפּוֹל כשכף ידו הימינית חבושה ואגרופו הקמוץ בולט תחת התחבושת. חזותו יוצאת הדופן, עוררה תחושה כלשהי, אולם איש לא יכול היה לשער את עוצמת המכה שניחתה עליו.             מבע פניו, שמעולם לא היה בו כדי למשוך תשומת לב, עטה כעת ארשת ניצחון עגומה, אופיינית כל-כך למלחמות המודרניות.             היום בו ארע בחייו ...

קרא עוד »

מוֹנְסֵרָאט אַבֶּיוֹ (Montserrat Abelló) – מבחר שירים

          לעתים קרובות אנחנו אומרים   לְעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים זֶה הַסּוֹף,  אַף מוּסִיקָה כְּבָר לֹא שׁוֹלֶטֶת  בְּתִקְווֹתֵינוּ. אֲבָל יֵשׁ עֵינַיִם שֶׁאֵינֶנּוּ מַכִּירִים הַבּוֹחֲנוֹת אֶת הָאֹפֶק, שְׂפָתַיִם שֶׁלּוֹחֲשׁוֹת. אָזְנַיִם הַקּוֹלְטוֹת  לְהוּטוֹת לְהַקְשִׁיב שָׁם בְּעֹמֶק הַלַּיְלָה. זֶה הַכּוֹחַ שֶׁאָנוּ מְחַפְּשִׂים,  הָאַהֲבָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים לִשְׁמֹר נֶגֶד שִׁנֵּי הַזְּמַן.  (מתוך: בתוך גלגל העתים, 1998)     SOVINT DIEM Sovint ...

קרא עוד »

מָנוּאֵל (מָנֵל) פוֹרקָאנוֹ (Manuel [Manel] Forcano) שלושה שירים

    הגלגל הענק בבירות   מִמְּרוֹמֵי הַגַּלְגַּל הָעֲנָק בְּבֵּיְרוּת נִתַּן עֲדַיִן לִרְאוֹת אֶת שְׂרִידֵי הַקְּרָבוֹת: אֶת עִקְבוֹת הַפְּגָזִים בַּחֲזִיתוֹת וְאֶת הַגַּלִּים הַמִּתְנַפְּצִים בְּדָם עַל שׁוֹבֵר הַגַּלִּים. אֲבָל אַתָּה,                כְּשֶׁהָיָה הַסַּל בְּרֹאשׁ מְרוֹמָיו וְרַק גַּגּוֹת הָעִיר רָאוּנוּ, נָשַׁקְתָּ לִי כְּמוֹ הָיָה זֶה תַּעֲלוּל אוֹ שַׁעֲשׁוּעַ לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מִן הַמִּלְחָמָה. אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת הָהֵרֶס שֶׁזָרַעְתָּ  בִּשְׂפָתַי. וְנָטַלְתָּ אֶת יָדַי ...

קרא עוד »

פרנסס פַּרְסֶרִיסָס – שני שירי עצים

    עץ זקן, א'                                                      על-פי טייסן דשימארו סְחוּף סְעָרוֹת,שְׁטוּף גֶּשֶׁם,הוּא אֵינְסוֹף לְלֹא דָּבָר.לָבָן כְּאַיִן בְּקַרְקָעִית הַלַּיִל הַשְּׁחֹרָה- שֶׁבְּתַחְתִּיתָהּ הַמַּיִם צְלוּלִים.הִנֵּה חוֹלֵף רֶכֶב עִם בֻּבּוֹתכְּעֵין חִפּוּשִׁיּוֹת מְחַיְּכוֹת,וְאוּלַי אֲפִלּוּ לֹא זֶה.כָּךְ כָּבַשְׁנוּ אֶת קוֹלְכִּיסתָּרִים אַחַר גִּזַּת הַזָּהָב בְּתַחְבּוּלוֹת יָכֹלְנוּ רַק לַחְשֹׁב עַל שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים.הָנִיחִי לִי לְהַעֲבִיר יָד עַל קְלִפָּתֵךְלָדַעַת אִם אֲנִי מַתְחִיל לִהְיוֹתהָעֵץ הַזָּקֵן שֶׁהָאוֹקְיָנוֹס מֵעַרְסָל אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי הַיָּד הַמְּחַפֶּשֶׂת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיתי רון