גָּנֹב גֻּנַּב לְאָזְנַי
כְּשֶׁיָּרַדְנוּ מִן הָאוֹטוֹבוּס שָׁמַעְתִּי
אֶת הַמַּדְרִיךְ בְּהִיר הַשֵּׂעָר
אוֹמֵר לְאַחַת הַצְּעִירוֹת: "בְּעֶצֶם,
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין פְּסִיכוֹלוֹג
לְבֵין פְּסִיכִיאָטֶר?"
הִיא פָּתְחָה
פִּיהָ כְּדֵי לְהָשִׁיב,
אַךְ הוּא
הִמְשׁיךְ:"וּבְעֶצֶם,
מַה זֶּה בִּכְלָל נֶפֶשׁ חוֹלָה"?
אְָזְנַי הִצְלִיחוּ לִקְלֹט
אֶת דְּבָרֶיהָ:"רוֹאִים שֶׁהֶעֱמַקְתָּ
יוֹתֵר מִדַּי בְּמַקְבֶּת, בְּהַמֶּלֶךְ לִיר
וּבְהַמְלֶט…"
וְאַז שָׁמַעְתִּי, כֻּלִּי בּוּשָׁה,
קוֹל לוֹחֵשׁ בְּתוֹכְכֵי מֹחִי:"זֶה סְתָם
צַ'חְצַ'ח בְּלוֹנְדִינִי מְעֻדָּן…"
טאסמניה, אוגוסט 2000
יש כאן הומור .
בעצם אולי גם הפסיכולוג הוא גם סוג כזה. נהנה לשמוע מה שהוא שומע ולדעת מה שהוא יודע מתוך מניעם שונים.
נקודה למחשבה.
אני ממשיך להרהר על משמעות ההומור.משמח אותי שגם את.
שיר משעשע. התובנה מקסימה.
בוקר אור
רות
תודה רות מקרב לב על תגובתך. נמשיך להשתעשע, גם אם לפעמים קשה מאד.
1. צ"ל בלונדיני.
2. השיר מופיע בספר שיריי החמישי "אברם, אברהם, אברם," שיצא לאור בקרוב.