בננות - בלוגים / / כמו האובליסק במרכז בואנוס איירס
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

כמו האובליסק במרכז בואנוס איירס

הָאוֹבֵּלִיסְק

 

 

חָלַמְתִּי

שֶׁאֲנַחְנוּ רָצִים יַחַד

לִפְעָמִים שְׁלוּבֵי יָד

בְּמֶרְכַּז בּוּאֶנוֹס אַיְרֶס

פּוֹתְרִים אֶת כָּל הַבְּעָיוֹת

פִּתְאֹם מְעִירָה אוֹתִי

זַעֲקָתָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה

בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה

וְקוֹלוֹ הַצּוֹרֵם שֶׁל אָבִיהָ

מֵשִׁיב לָהּ "סוֹלְלוֹת

אֵין לָהֶן כּבָר כֹּחַ

בִּגְלָל זֶה הַפָּנָס לֹא דּוֹלֵק…"

חָזַרְתִּי אֶל הַחֲלוֹם

אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לָרוּץ

וַאֲנִי מְחֻבָּר אֵלַיִךְ בְּמַחְבָּר כְּמוֹ הָאוֹבֵּלִיסְקְ בְּמֶרְכַּז הָעִיר

מְחֻבָּר אֶל הָעוֹלָם

 

ירושלים, אוגוסט 2009

 

12 תגובות

  1. עקיבא יקר.
    שיר חזק. מפעים. אני מאוד אוהבת שירי חלומות. וזה נהדר. חג חנוכה שמח. חיה אסתר

    • עקיבא קונונוביץ

      חייה יקרה,
      שימחת אותי פעמיים: אהבת את השיר וגם הסברת למה.גם אני אוהב חלומות ואפילו משקיע כדי להפוך אותם לשירה.
      חג אורים שמח.

  2. אוהבת את השיר. מאד.

    • עקיבא קונונוביץ

      תודה, אביטל, על תגובתך. בעיקר שמחתי על המלה "מאד", כי היא באה ממך.
      חג אורים שמח

  3. גליה אבן-חן

    הזויי כמו חלום, כתוב כמו שיר.

  4. סוללות אין להן כבר כוח
    בגלל זה הפנס לא דולק
    איזה משפט משמעותי וסמלי
    ואתה מתמלא מהאהבה מחובר דרכה אל העולם
    יפה
    חג שמח בך
    אור

    • עקיבא קונונוביץ

      תודה, חנה, על מה שכתבת. גם אני אוהב את השורה הזאת על הסוללות.לשמחתנו, אפשר להטעין אותן בעזרת העין השלישית.
      חג שמח

  5. עקיבא הי,
    יפה מאוד האנאלוגיה הסמויה בין המוזרות של החלום (באשר הוא) לבין התחושה של היות בעיר זרה (או, בין התחושה של העולם הרוחש בנו לבין התחושה של מציאותנו בתוך העולם על המונומנטים שבו).
    וכמובן קודמותיי כולן צודקות.
    המשך חנוכה שמח ומלא אור — צדוק

    • עקיבא קונונוביץ

      צדוק, עד עכשיו איני יודע למה כתבתי שיר זה, ובזכותך למדתי עוד משהו על החלום בשיר.
      חג שמח

  6. טנגו ארגנטינאי חלומי !
    אהבתי

    • עקיבא קונונוביץ

      ריקי, אולי בגלגול הבא ארקוד טנגו, בגלגול הזה אני שמח על שיר-טנגו זה ועל תגובתך המיוחדת.

השאר תגובה ל חיה אסתר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ