מְצַיֵּר, כּוֹתֵב, קוֹרֵא
אֲנִי מְקַנֵּא בַּפַּרְפַּר:
מֵאָדֹם אֶל כָּחֹל יְמָמָה.
אֲנִי מְקַנֵּא בַּחִיּוּךְ:
לוֹחֵשׁ וְכוֹבֵשׁ חֲשֵׁכָה.
אֲנִי מְקַנֵּא בַּגַּלִּים:
בְּלִי תָּוִים מְלַטְּפִים אֶת הַיָּם.
וְאַתָּה מַמְשִׁיךְ לְצַיֵּר
פַּרְפָּרִים, לִכְתֹב
גַּלִּים, לִקְרֹא
חִיּוּכִים.
ירושלים, 13-07-11
עקיבא דביר
עקיבא הי,
מקסים ובטא את הכמיהה המטאפיזית להתאחדות עם הבריאה. (נדמה לי שכבר הזכרתי פעם שצריך לקנא במי שלא מקנא…).
שבת שלום — צדוק
צדוק, הקנאה היא בלתי נמנעת. לדעתי יש קנאה טובה וקנאה ראה.מקווה אי-פעם לשוחח על על זה.
שבוע טוב
נוגע ללב. אהבתי מאד.
רקפת, תגובתך מרגשת אותי.
שיר מקסים, עקיבא
קנאת סופרים אומרים תרבה חכמה
ומה עם קנאת גלים וקנאת פרפרים?
קנאה זו תרבה שירים
שבוע טוב
חנה, זכיתי לקוראת.שימחת אותי.
עדין מאד.
קנאה עדינה כזאת הלוואי עלינו.