בננות - בלוגים / / לפעמים שינוי שם פירושו שינוי עמוק בחיינו
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

לפעמים שינוי שם פירושו שינוי עמוק בחיינו

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם

            א.

 

כָּך סַבָּא דּוּבּרוֹבְסְקִי נִצַּל:

כְּשֶׁקּוֹלוֹ הָאוֹנֵס שֶׁל הַצָּאר

צָר עַל  דּוּבְּרוֹב הָעִיר

כְּדֵי לִלְכֹּד יְהוּדִים לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא,

הוּא הַמִיר תְּעוּדָתוֹ  עִם מַכָּר

וּמֵאָז עַד הַיּוֹם קוֹנוֹנוֹבִיץ גַּם שְׁמִי.

 

אַךְ הַיּוֹם גָּמְלָה בְּלִבִּי הַחְלָטָה

לְהָשִׁיב לְעַצְמִי אֶת עַצְמִי

בְּשָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת מַהַשֵּם הַמְּקוֹרִי–

שֶׁאֶצְלִי הַכֹּל יִהְיֶה דְּבִיר,

אַף הַצַּד  יִהְיֶה בַּמֶּרְכָּז,

אֶשְׂחֶה וַאֲחַיֵּך בַּמֵּצָר

וְגַם אִם אֶצְלֹל–

אֶלְגֹּם בִּזְקִיפוּת כָּל טִפָּה…

 

 

            ב.

 

סוֹף סוֹף

אֲנִי עוֹזֵב

דְּבָרִים דְּחוּפִים

שֶׁל אֲחֵרִים

וְעוֹסֵק בְּעַצְמִי טִפָּה

מוּל יָם.

 

סוֹף סוֹף

אֲנִי אַחֵר,

טִפָּה זוֹרֶמֶת

מִבֶּרֶז חָלוּד

כָּאן

מוּל הַמַרְאָה.

 

וְזֶה דָּחוּף

כָּל עוֹד טִפָּה,

כָּל עוֹד מַרְאָה…

 

            ג.

 

הַיּוֹם הִפְתַּעְתִּי

אֶת עַצְמִי:

פִּתְאוֹם

אֲנִי שָׁר בָּרְחוֹב

וְעֶשְׂרוֹת עֵינַיִם

נִפְעָרוֹת

וְרוֹקְדוֹת אַחֲרַי

וְהָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה

סוֹף סוֹף  

נוֹסַעַת

וּמַזְמִינָה אוֹתִי

לַעֲלוֹת…

 

 

עקיבא דביר

ירושלים, 10-10-10

 

12 תגובות

  1. מעניינת ההסטוריה שלך והמקורות לשמות משפחתך המובעות בשיר. ברכות לרכבת הקלה בעיר מגורך.

    • כן, גליה, זה מעניין אבל אני מתעניין לדעת אם אהבת או לא את השיר. באשר לרכבת הקלה, לצערי, זו רק מטפורה, כיוון שעדיין לא יודעים מתי תתחיל לנסוע בירושלים. נראה שזה בעוד כמה שנים.

  2. מאד מרגש הסיפור האישי והשמי
    מאחלת לך שהשינוי יהיה רק לטובה

    הדבקת אותי בשמחת הרכבת הקלה 🙂
    נסיעה טובה !

  3. מרתק, תהליך – מהלך של קבלת החלטה. ושיר שוטף מביע שמחה. בהצלחה עקיבא דביר. כל טוב.

  4. מירי פליישר

    בשעה טובה עקיבא
    אף פעם לא מאוחר להיוולד מחדש
    ולשיר ברחוב

    • מירי, לפני שאשיר ברחוב אסתפק בשירה באמבטיה, ביני לבין עצמי. אני מודע לכך שלידה מחדש היא תהליך ארוך ומייגע. וכחלק ממנו– האם אהבת/ לא אהבת את השיר?

  5. שירים נוגעים ,עקיבא ,במיוחד האחרון
    עם הרכבת המזמינה לעלות (אהבתי מאוד את השיר)
    דביר- שם יפה והתאריך עוד יותר-
    חזק מבחינה נומרולוגית 10.10.10
    וואו !!!

  6. שלום עקיבא
    אני אוהב את שני השירים האחרונים. יש בכל אחד מהם משהו מעניין מבחינה פואטית.
    השיר הראשון נחמד אך כתוב בצורת קוריוז מעניין.
    בהצלחה
    גיורא

    • גיורא,
      גם אני חושב שעליי לעבוד עדיין על החלק הראשון של השיר המשולש הזה כדי שיגיע לרמתם הפואתית של שני החלקים הנוספים.שימחת אותי מאד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ