בֵּינְתַיִם
"נְבֻכַדְנֶצַּר שָׂרַף בַּיִת שָׂרוּף"
(חז"ל)
הָאַנְקוֹרִים מְזַמְּרִים
בֵּין הַמְּטַפֵּס
וּבֵין עֵץ הַתַּפּוּחַ
הָאֲלַכְסוֹנִי
וּמֵעָלֵינוּ.
הַיוֹנִים הִפְסִיקוּ
לְזַמֵּר עָלֵינוּ
מִתּוֹךְ יִרְאָה
לַחֶבֶל הָאָרֹךְ
הַמְּזַמֵּר עֲלֵיהֶם.
וַאֲנִי מַמְשִׁיךְ
לְזַמֵּר
עַל הַסֶּלוּלָארִי,
עַל חֶבְרַת הַחַשְׁמָל,
עַל חֶבְרַת מֵי תְּהוֹם…
וְאַתְּ
מַמְשִׁיכָה לְזַמֵּר
עָלַי.
ירושלים, ט"ו באלול תש"ע
לא רק שניכם מזמרים, הקיטורים הם נחלת כולם. השיר פונה לקהל רחב, יפה!
גליה,
ה"קיטורים" הם אחד הסימנים של הבית השרוף, או כפי שאת אומרת, זה נוגע לכולנו.אם אנחנו מזמרים, אז אין סולידריות, ובלעדיה…
אני לא מוותר על פורום של כמה "משוגעים לדבר" כדי לדון בנושא המורכב איך מטפחים סולידריות.
שבוע טוב