פְּגישָׁה בְּצֹמֶת שׁטְרָאוּס וְהַנְּבִיאִים
אִשָּׁה
נֶחְפֶּזֶת בִרְחוֹב הַנְּבִיאִים.
גַּרְבֶּיהָ שְׁחוֹרִים,
גַּם שְׁבִיסָהּ שָׁחוֹר,
הָדוּק,
שֶׁלֹּא יִרְאוּ לָהּ
שְׂעַר עֶרְוָתָהּ. אִישׁוֹן אָדֹם מִזְדַּקֵּף
מוּלָהּ, מְפַלְבֵּל: "עִצְרִי!"
אֲנִי עִם הָאִישׁוֹן הַיָּרֹק
פּוֹסֵעַ
לִרְחוֹב שְׁטְרָאוּס. שְׂעַר הִרְהוּרַי
מִתְפָּרֵעַ.
ירושלים, סיוון תש"ו