בננות - בלוגים / / מאה שערים, כשיר גלוי ראש בין מזמורים מכורבלים
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

מאה שערים, כשיר גלוי ראש בין מזמורים מכורבלים

כְּשִׁיר גְּלוּי רֹאשׁ, בִּירוּשָׁלַיִם

 

לָאֵחֲרוֹנָה,

הִתְחַלְתִּי מְדַבֵּר עִם עַצְמִי,

אוֹ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: לַחֲשֹׁב

בְּקוֹל רָם, בְּעֶצֶם, לָשִׁיר

בְּלַחַשׁ,מֵעֵין מַתַּן-בְּסֵתֶר

לְעַצְמִי בְּסִמְטָה צָרָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

 

לָכֵן, אֲנִי פּוֹסֵעַ דַּוְקָא כָּאן, בִּגְאֻלָּה,

עוֹלֶה בְּ"חַיֵּי אָדָם", רָגוּעַ, שְׂפָתַי נָעוֹת

כְּמִתְפַּלַּל, רוֹאֶה-וְאֵינוֹ-נִרְאֶה

בֵּין קַפּוֹטוֹת, שְׁטְרַיימְלֶךְ, פֵּאוֹת, זְקָנִים וְעֵינַיִם

מֻפְנוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה, מַטָּה וּפְנִימָה, חוֹלֵף

בֵּינַיהֶם כְּשִׁיר

גְּלוּי-רֹאשׁ בֵּין מִזְמוֹרִים

מְכֻרְבָּלִים.

 

 

6 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    עקיבא,
    השיר הזה מדבר אליי במיוחד,

    גם בשל ההיכרות שלי עם האזור על תופעותיו ..
    כגלויית ראש ופרושת כנף, גם לי נשאר כאן לדבר עם עצמי ברחובות האברכים הבורחים, בורחים ממראה אשה, מסתתרים מעצמם אל עצמם.

    אהבתי את ה"מתן בסתר", בהחלט.

    וכל התיאור של המעבר שלך בינות כל ים השטריימלים והקפוטות מוכר לי היטב –
    גם אתה מרגיש מוגן בחסות הנראים ואינם רואים האלה ?
    אני מרגישה בשכונות מסויימות כאן כמו בעולם חייזרי אחר, שבאופן פרדוכסלי דווקא מעניק איזה חופש, חופש משחרר להיות לגמרי אני ואך ורק אני.

    הייתי בתל אביב בשבוע שעבר, והיה מקסים ושמח ובעיקר – כולם היו חילונים, שזה מראה מאד נדיר לאחרונה.
    והיה שחרור מבחינה של חיים וקצב ודופק וכל זה, אבל גם הרבה יותר לחוץ ומפחיד.
    מכיר את זה ?

    • רונית, לי אין ספק שהיהדות היא סינתזה משתנית בין שלושה יסודות: תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. החרדים מדגישים את תורת ישראל, החילונים את עם ישראל והכיפות הסרוגות את ארץ ישראל. בעיניי, כל הגישות לגיטימיות והדמוקרטיה תכריע.
      אני שמח בירושלים גם במאה שערים, אם כי אני כועס (רגשית, לא שכלית) על ההגזמות של החרדים בתחומים הידועים. אני שמח גם בתל אביב, בעיקר בטיילת. בשיר שלי יש לגיטימציה של שירים גלויי ראש וגם למזמורים מכורבלים.
      מאד שמחתי על התגובה שלך. תודה.

      • רונית בר-לביא

        הי עקיבא.

        זהו, שאם החרדים (או מייצגיהם) היו מדגישים את "תורת ישראל" האמיתית, לא היתה שום בעיה בעיני.
        ואין לי בעיה גם שהדתיים ידגישו את ארץ ישראל.

        הבעיה היא בפירושים מעוותים שהולכים ותופסים חלקים יותר ויותר נרחבים.
        ובעיוורון.

        • רונית, את צודקת, אבל הבעייה היא ששבעים פנים לתורה ולדעתם של רוב החרדים הפרשן המוסמך היחיד הוא הרב.
          לפני שנים רבות קראתי פילוסוף נוצרי, אוהב יהודים, שכתב בערך כך: "השקר המסוכן ביותר הוא לראות חלק מן האמת כאמת כולה…"
          אסור לנו לשכוח את זה.

  2. שיר נהדר, עקיבא!

השאר תגובה ל לי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ