בננות - בלוגים / עקיבא קונונוביץ / הזמנה לצפות בקנאה שלי
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

הזמנה לצפות בקנאה שלי

קִנְאָה עַכְשָׁו

 

אֲנִי מְקַנֵּא בְּגָלְיָת

הַשָּׁחוֹר הַמַּשְׁחִיל

בְּלִטּוּף יְמִינוֹ כַּדּוּרוֹ

אֶל סַלּוֹ.

 

אֲנִי מְקַנֵּא בְּאַבְרָהָם:

הוֹ, אֵלִי, בְּמוֹרִיָּה לֹא הִמְרָה,

אַךְ בִּסְדוֹם בְּקוֹלוֹ

לֹא יִשְׁלוֹט.

 

אֲנִי מְקַנֵּא בְּנָתָן:

אֵיךְ הֵרִים אֶצְבָּעוֹ

וְנָעַץ אֶת קוֹלוֹ

בִּשְׂמֹאלוֹ שֶׁל דָוִד.

 

אֲנִי מְקַנֵּא בְּדָוִד:

אֵיךְ רוֹעֵד מִזְמוֹרוֹ

כְּתִינוֹק מֵרֹב חֹם

וְכִתְרוֹ – בְּלוֹרִיתוֹ.

 

ירושלים, פברואר 2008

7 תגובות

  1. שיר יפה, משום מה ציפיתי שבסוף הוא יתהפך, ולא כך קרה, אבל גם בלי היפוך הבית האחרון היה מקסים.

  2. ד"ר שקשוקה בלי ביצים

    יושבה אני על שולי הכיור -ליאור עזיז גדול משוררי ישראל בכל הזמנים וענבל כהנסקי משוררת צעירה

    בא לך לעשות איתי חורים בשיש של הכיור?? ואולי נתעלס על התנור הישן שהורישה לנו סבתא?

    הוא הכל הולך ונסדק בקצב רצחני

    בשבוע שעבר נשברו שתי פיסות לאחר התרסקות

    ישבתי ובכיתי בחוסר אונים, תמו נעורי תמה הילדות!

    כוס וויסקי כבדה ומצערת ועוד כוס אחת שאותי לאנחות שוברת.

    וכבר ביום שישי בלילה נפער חור עגול ומדויק לגודל הזין שלך, להפליא.
    ואיברך לא גדול ולא קטן, כמוך-בינוני.

    נוכל לסוך את החור באלכוהול שמנוני,

    כדי שתוכל להכנס ולצאת בלאט. להעמיק חדור ולסגת לאחור, והכל בשקט כמו במסתור ובחידה כדי לא להעיר את הילדה. והילדה לא שלך היא ולא שלי, אז מי זו האלמונית שישנה בחדר השני?
    זו אני הילדה הקטנה, ודמעתי על הכר
    לך ממתינה.

    מהביקורות: נסים קלדרון: כנהבסקי ועזיז הם גדולי המשוררים, אדף גרפומן לידם.

    בני ציפר בהארץ: מאז הזיון בתחת בלונדון בסאונה להומואים בה הייתי חלא התרגשתי ככה. יצירת מופת!

    רן יגיל בNRGף שיר מקסים כנהסקי היא מכושרת אך אני כמובן מוכשר יותר וגאוני. ואני ואני ואני.

  3. טובה גרטנר

    היי עקיבא
    נפלא, מה עולה לך לקנא? אני מקנא בפרוייד, אני מקנאה במרלין מונרו, קשה לי לומר ששאני מקנאה בבכמה משוררים, משוררות, מוזיקאים.
    אני כתבתי:
    הקינאה אותי אוכלת אצלי זה לא מפסיק
    כבר שבוע מסתובבת תקועה בתוך ליבי
    זאת הקינאה שלי
    דבוקה לצאוורי.
    שירך נפלא, כי הוא מרחיק את הקורא מהיום יום וגם מזכיר לו את היום יום.
    להתראות טובה

  4. עקיבא רוצה ליקוק תחת?

    קִנְאָה עַכְשָׁו

    אֲנִי מְקַנֵּא בּליאור עזיז

    הַשָּׁחוֹר הַמַּשְׁחִיל לכל בחורה כוסית

    בְּלִטּוּף איברו המרטיטֹ

    אֶל סַלּוֹ המרעיד.

    אֲנִי מְקַנֵּא בְּספריו של עזיז:

    הוֹ, אֵלִי, בלמה לי אין כישרון כשלו?

    אַךְ בִּבבנות בלוג בְּקוֹלוֹ

    לֹא יִשְׁלוֹט.
    כי יעל ישראל היא האלוהים של הבננות!
    (ושלי גם)

    אֲנִי מְקַנֵּא בּזיוניו של ליאור עזיז:

    אֵיךְ דחף אֶצְבָּעו לכל מעיין חתוםֹ

    וְנָעַץ אֶת איברו.

    בִּכל כוס בהיר או שחום.

    אֲנִי מְקַנֵּא בְדפרסומו של עזיז:

    אֵיךְ רוֹעֵד כל עיתון מדברוֹ

    כְּתִינוֹק מֵרֹב חֹם

    וְכִתְרוֹ – בְּלוֹרִיתו ושרביטו כישרונו.

    אפס אני מול יאור עזיז
    לא משורר לא סופר לא איש הגות,
    רק פטפוט ושטות. אז איך בעצם אני מעיז??

    • עזיזון זרגיגון שאוכל בתחת כל יום ראשון. אפילו בפרדס כץ כבר לא רוצים לשמוע עליך, אפילו ניצה בן-ארי לא זוכרת אותך. יא מסכין. גנבת במשביר לצרכן, התחנפת וליקקת לזונות בפרדס כץ, לקחת אספירין וחשבת שאתה איזה מסומם גדול. תחזור, תחזור לפתח תקווה. לפחות משם יצאו יוצרים ראויים ולא חרא פרוזאי כמוך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ