מֵאִיר
למאיר אריה ז"ל, חותני
קוֹלְךָ
הָיָה זָקוּף.
גַּם מִזְמוֹר מ"ב
עָלָה וְהִזְדַּקֵּף בַּנַּגָּרִיָּה
מֵעַל שֻׁלְחַנְךָ
הַמִּשְׁתּוֹחֵחַ.
וְאַתָּה הָלַכְתָּ מִכָּאן
זָקוּף
כְּשֶׁשַׁח קוֹלְךָ.
צָמְאָה נַפְשִׁי
עָשׂוֹר אַחַר עָשׂוֹר…
וְהִנֵּה חִיּוּךְ נִינְךָ
מֵאִיר
אֵלַי.
ירושלים, ל"ג בעומר תש"ע
נפלא. משמח שהיו יחסים יפים כאלה לאיש שהיה כנראה ראוי, אבל גם מתאים לך עקיבא להיות ייחודי ביחסים שכאלה.
מירי, כן, היה אדם פשוט ומיוחד במינו.
תודה על תגובתך.
עקיבא יקר,
אהבתי.
"העצים מתים זקופים", יש מחזה כזה.
מה שתיארת זו הזקיפות האמיתית של האדם
ולא חשוב באיזה תנוחה הוא נמצא
בברכה
מאטעלע
למוטי היקר,
כן, לדעתי זאת הזקיפות האמיתית.
בברכה חמה
עקיבא