לְאַחַר רְעִידַת הָאֲדָמָה בְּהָאִיטִי
נִכְתֹּב
עַל בַּקְבּוּקִים מְטַיְּלִים
בְּיָם רָגוּעַ, צְמֵאִים
לְיָד מְלַטֶּפֶת בַּחוֹפִים
אוֹ בַּנְּמֵלִים…
עַל מִלִּים נִמּוֹלוֹת
תַחַת סוּלִיּוֹת…
עַל נְמָלִים שָׁרוֹת
פְּרוּ וּרְבוּ
בְּאֶרֶץ זָבַת
גִּיל וּרְעָדָה…
עקיבא קונונוביץ,
ירושלים, 4 בפברואר 2010
רק נמלים אנחנו מול ארץ רועדת בגיל אדיש
מירי, למדתי משהו חדש בזכות הבנתך את השיר. שיר זה, לפעמים אני מתחבר אליו ולפעמים לא. לא תמיד אני אוהב אותו.
ואת? חשובה לי תגובתך הכנה.
באגדות ובסיפורים
מגיע הפתק
בבקבוק הצף
אל היד המתאימה.
במציאות הקשה
רק הנמלים
והתולעים
והתיקנים
חוגגים…
כתבת יפה, עקיבא
בברכה
מוטי
מוטי יקר,
תודה על פירושך החדש עבורי ועל תגובתך החמה.