כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים משורר, עורך, מתרגם
מתוך מייל שקיבלתי ממערכת זוטא:
"שלום עקיבא,
אנו שמחים לבשר לך כי השיר 'גורל', מאת חיימה דבלוס ובתרגומך, יתפרסם בגיליון הקרוב (46) של 'זוטא', שיראה אור ביום ג' הקרוב"
להלן המאמר והשיר:
חיימה דאבאלוס (1921-1981), משורר ארגנטינאי משנות ה-50, אמנם הופיע פעם בערוץ 7 הטלוויזיוני המכובד כשבימינו כוס יין וקולו מושט אל הקהל הנדהם, אבל היין בשירתו ובחייו לא היה קשור לאלימות ולאובדן השליטה אלא שימש כאמצעי לפתוח את האדם לאהבת החיים והעולם.
דאבאלוס היה משורר את השיר ומרעיד את מיתרי המאזין. בעצם, הוא היה גם טרובדור, השר שירי אהבה לאשתו, לנהר הזורם, ליער, לציפורים ובעיקר לסנוניות. היין היה אמור לפתוח, לפי שיריו, גם את לב פועלי המִכרות כדי למנוע את ניצולם.
מרסדס סוסה, הזמרת בעלת השם העולמי והמלחין האגדי אדוארדו פאלו קירבו את יצירתו למיליוני מאזינים, אך הממסד הספרותי ראה ביצירתו בעיקר את הפן הפולקלוריסטי, ורק אחרי שנות ה-60 התחילו להכיר בו גם כמשורר והוענקו לו פרסים בהתאם. דבר דומה קרה כידוע גם למשורר שלנו, נתן יונתן.
חיימה דאבאלוס היה משורר אמיתי, בין היתר משום שהפך את הסונטה משני מרובעים ושני משולשים המתחרזים בהקפדה לשיר המקרב אותנו אל המסתורין של החיים, של הזמן החולף כמו נהר ואנחנו כרפסודה בזרמיו…
מסופר עליו שבמחוז מולדתו בצפון ארגנטינה כשנזקק לאישורי בנייה, ביקש זאת בשיר, והפקיד דחה את בקשתו "כי לא נכתבה בדרך הראויה"…
הוא משורר אמיתי כי כמה משיריו נהפכו ל"מנטרה" או למזמור ועוזרים לנו להתמודד עם הזמן, עם האהבה, עם המוות… מאז ששמעתי אותו קורא את הסונטה "גורל", קולו הטנור-בריטוני מלווה אותי כש"הפרוזה של החיים" מאיימת עלי: " אֲנִי שָׂרוּט פְּצָעִים זַעֲרוּרִים/וּמֵעֵת לְעֵת אֲנִי הוֹלֵךְ וּמֵת מַהֵר כָּל כָּךְ/שֶׁחָשׁ רִחוּק מִזֶּה הָאִישׁ שֶׁרַק/אֶתְמוֹל הָיָה שָׂמֵחַ וְתָמִים./ אֵינִי רוֹצֶה לְהִתְאַבֵּן, אֵינִי/רוֹצֶה לִהְיוֹת אָבִי חָבוּשׁ בְּכוֹבָעוֹ, אֲנִי/רוֹצֶה שֶׁיֶּלֶד יִשְׁתַּהֶה בְּתוֹך נַפְשִׁי/וּמְאֹהַב לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּשִׁיר./ אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּהוֹת בְּעִצְּבוֹנִי/וּבְחֶרְדַּת הֲלִיכָתָם שֶׁל חֲרָקִים/לִתְעוֹת בְּעוֹלָמָם שֶׁל הָעֵצִים,/ עֵצִים כְּרוּתִים, וּכְמוֹ כַּלָּה לָשֵׂאת עָנְיִי,/לִהְיוֹת חַיָּה בְּלִי לְוַתֵּר עַל עֹנֶג הַהִתְעַקְּשׁוּת/ לַחֲלֹם, לָשִׁיר וְכָךְ לָמוּת." (תרגום: ע.ק.)
חלומי הוא שלפחות 20 משיריו יתורגמו לעברית ושם הקובץ יהיה דומה לספרו הראשון של פבלו נרודה, המשורר הצ'יליאני חתן פרס נובל לספרות: "20 שירי אהבה ויין".
שיר יפה ותרגום קולח עקיבא
חנה, תודה על תגובתך על השיר ועל התרגום.
ניכרת אהבתך הגדולה. משורר ניפלא והתרגום ממלא את הנפש בעברית.
מירי, מאד משמח אותי מה שאת אומרת על התרגום.שיר זה הוא בעיניי מעין מזמור.