בננות - בלוגים / / נכנס יין יצא קול
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

נכנס יין יצא קול

 

 

 

מתוך מייל שקיבלתי ממערכת זוטא:
"שלום עקיבא,
אנו שמחים לבשר לך כי השיר 'גורל', מאת חיימה דבלוס ובתרגומך, יתפרסם בגיליון הקרוב (46) של 'זוטא', שיראה אור ביום ג' הקרוב"  

להלן המאמר והשיר:

חיימה דאבאלוס (1921-1981), משורר ארגנטינאי משנות  ה-50, אמנם הופיע פעם בערוץ 7 הטלוויזיוני המכובד כשבימינו כוס יין וקולו מושט אל הקהל הנדהם, אבל  היין בשירתו ובחייו  לא היה  קשור לאלימות ולאובדן השליטה אלא שימש כאמצעי לפתוח את האדם לאהבת החיים והעולם.

דאבאלוס  היה משורר את השיר ומרעיד את מיתרי המאזין. בעצם, הוא  היה גם טרובדור, השר שירי אהבה לאשתו, לנהר הזורם, ליער, לציפורים ובעיקר לסנוניות. היין היה אמור לפתוח, לפי שיריו, גם את לב פועלי המִכרות כדי למנוע את ניצולם.

מרסדס סוסה, הזמרת בעלת השם העולמי  והמלחין האגדי אדוארדו פאלו קירבו את יצירתו למיליוני מאזינים, אך הממסד הספרותי ראה ביצירתו בעיקר את הפן הפולקלוריסטי, ורק אחרי שנות  ה-60 התחילו להכיר בו גם כמשורר והוענקו לו פרסים בהתאם. דבר דומה קרה כידוע גם למשורר שלנו, נתן יונתן.

חיימה דאבאלוס היה משורר אמיתי, בין היתר משום שהפך את הסונטה משני מרובעים ושני משולשים המתחרזים בהקפדה לשיר המקרב אותנו אל המסתורין של החיים, של הזמן החולף כמו נהר ואנחנו כרפסודה בזרמיו…

מסופר עליו שבמחוז מולדתו בצפון ארגנטינה כשנזקק לאישורי בנייה, ביקש זאת בשיר, והפקיד דחה את בקשתו "כי לא נכתבה בדרך הראויה"… 

הוא משורר אמיתי כי כמה  משיריו נהפכו ל"מנטרה" או למזמור ועוזרים לנו להתמודד עם הזמן, עם האהבה, עם המוות… מאז ששמעתי אותו קורא את הסונטה "גורל", קולו הטנור-בריטוני מלווה אותי כש"הפרוזה של החיים" מאיימת עלי: " אֲנִי שָׂרוּט פְּצָעִים זַעֲרוּרִים/וּמֵעֵת לְעֵת אֲנִי הוֹלֵךְ וּמֵת מַהֵר כָּל כָּךְ/שֶׁחָשׁ רִחוּק מִזֶּה הָאִישׁ שֶׁרַק/אֶתְמוֹל הָיָה שָׂמֵחַ וְתָמִים./ אֵינִי רוֹצֶה לְהִתְאַבֵּן, אֵינִי/רוֹצֶה לִהְיוֹת אָבִי חָבוּשׁ בְּכוֹבָעוֹ, אֲנִי/רוֹצֶה שֶׁיֶּלֶד יִשְׁתַּהֶה בְּתוֹך נַפְשִׁי/וּמְאֹהַב לִהְיוֹת שָׁרוּי בְּשִׁיר./ אֲנִי רוֹצֶה לְהִשְׁתַּהוֹת בְּעִצְּבוֹנִי/וּבְחֶרְדַּת הֲלִיכָתָם שֶׁל חֲרָקִים/לִתְעוֹת בְּעוֹלָמָם שֶׁל הָעֵצִים,/ עֵצִים כְּרוּתִים, וּכְמוֹ כַּלָּה לָשֵׂאת עָנְיִי,/לִהְיוֹת חַיָּה בְּלִי לְוַתֵּר עַל עֹנֶג הַהִתְעַקְּשׁוּת/ לַחֲלֹם, לָשִׁיר וְכָךְ לָמוּת." (תרגום: ע.ק.)

חלומי הוא שלפחות 20 משיריו יתורגמו לעברית ושם הקובץ יהיה דומה לספרו הראשון של פבלו נרודה, המשורר הצ'יליאני חתן פרס נובל לספרות: "20 שירי אהבה ויין".

http://zuta.bhasofer.org.il/

 

 

 

4 תגובות

  1. שיר יפה ותרגום קולח עקיבא

  2. מירי פליישר

    ניכרת אהבתך הגדולה. משורר ניפלא והתרגום ממלא את הנפש בעברית.

    • עקיבא קונונוביץ

      מירי, מאד משמח אותי מה שאת אומרת על התרגום.שיר זה הוא בעיניי מעין מזמור.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ