כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

גם אני שר

 

שלום לכם,  

להלן קטע משירתה של מקהלת צלילי לדינו בירושלים, שאני חבר בה, בביצוע השיר אדיוס, בהופעה חיה שנערכה ביום חמישי 24-12-09 במרכז תרבות העמים בירושלים, במהלך טקס השקת ספר שירי השלישי "האדם דיסלקטי".

ברכה, עקיבא

 

 

 

 

 

 

20 תגובות

  1. מירי פליישר

    כל כך יפה השירה המסורה
    ברכות לך עקיבא לצאת הספר ובהצלחה!

  2. לי עברון-ועקנין

    אין לי אפשרות להקשיב עכשיו אבל אני שמחה שאתה שר! יש לך באמת קול יפה מכדי לא לשיר… ואני עדיין מצטערת שהפסדתי (אתמול גם אני כבר שרתי למרות שגרוני עוד לא מאה אחוז). איך היה?

    • תודה, לי, גם אני הצטערתי שלא יכולתי לבוא לערב זוטא ולשמוע אותך. אבל אני אופטימי. והלוואי שמה שאת אומרת על קולי יתגשם.

  3. איזה יופי של שירה, עקיבא, מזכירה ניחוחות של בית אבא , של שורשיות
    בהצלחה עם הספר

  4. איריס אליה

    לצערי, אני לא יכולה להאזין בשל תקלה במחשב, אך אני מאד מאד אוהבת לשמוע שירת מקהלה, ומאד סקרנית.
    בלי שום קשר, אני מקווה שהיה מוצלח ומאחלת לך הצלחה רבה עם צאת הספר.כמה משיריו אהבתי מאד, בהם, "אני נגד דקלום" ו"אני אוהב לחיות ברגליים חמות."
    שוב הצלחה רבה!

    • איריס יקרה, הערב היה מרגש במיוחד, כולל המקהלה. אני מקווה שאוכל להשיק את הספר גם בתל אביב. תודה מקרב לב על תגובתך.

  5. עקיבא, כמה חבל שאני עדיין לא יכולה לשמוע, כי לדינו היא שפת אימי. אתמול התקינו לי מחשב חדש ויש המון המון בעיות. לכן לא מצליחה לשמוע דבר.

    (אגב, שלחתי לך ספר שלי לפני שבוע. מקווה שקיבלת.)

    • יעל, איזה יופי, מחר בבוקר אבדוק אם הגיע ספרך. אני מקווה שתוכלי ליהנות מהשקת הספר בתל אביב, ב"ה. התחלתי לטפל בנושא הזה.

  6. רונית בר-לביא

    עקיבא,
    זה נשמע ונראה מקסים.

    לא יכולתי להגיע באותו ערב,
    אבל סיפרתי להוריי והם זוכרים אותך טוב משדה בוקר !!!

    • רונית, שימחת אותי מאד. אני מקווה שתוכלי ליהנות מהאירוע בתל אביב, ב"ה.
      מה שם המשפחה של ההורים? הם עדיין מתגוררים בשדה בוקר? אגב, באו לאירוע בירושלים כמניין אנשי שדה בוקר, תלמידיי לשעבר, שלא ראיתי את רובם במשך כ-40 שנה. הזמן רץ. המפגש היה מרגש מאד.

      • רות בלומרט

        עקיבא, טוב לב ומוכשר בכל מיני צורות… כמה הצטערתי שהחמצתי את הערב הנהדר שלך [שמעתי} ולקח זמן עד שזה הגיע למחשב.
        המשיכו במלאכתכם היפה והנציחו את הטוב הנעלם… כמובן, הצלחה בהפצת הספר המקורי.

        • עקיבא קונונוביץ

          רות, תודה על דבריך היוצאים מהלב ומהמוח.אני עובד עכשיו על השקת הספר גם בתל אביב ומקווה שאזכה בנוכחותך.

          • מרגש עקיבא, המוסיקה של שירי הלדינו מציפה את נשמת הגוף. ושוב מזל טוב על האדם הדיסלקטי וברכות חמות.

          • עקיבא קונונוביץ

            תודה אורה על איחוליך. באשר לשירת לדינו גם אני מתרגש כשאני שר במקהלה או כשאני שומע אותה.

      • רונית בר-לביא

        עקיבא…
        בנצי ודליה בר-לביא.

        אבא שלי הקים את התיכון לחינוך סביבתי ב 76' וניהל במשך 12 שנים, עד שעברנו משם.

        אמא שלי אמרה שהיא זוכרת גם את אשתך.

        חפפתם בשנה אחת במקום.

        • עקיבא קונונוביץ

          רונית, נזכרתי. אנחנו שהינו במדרשה מ-1969 עד 1976.איפה הם עכשיו? איפה את? יהיה מעניין אי-פעם להיפגש. דרך אגב, בהשקת הספר בירושלים באו כמניין תלמידים מהמדרשה, היום בני 50 +. היה ממש מרגש. גם המלחין-זמר שבתאי בונפיל והעורך הספרותי אפרים פריזד היו תלמידים בתיכון ואוהד קמין היה תלמידי בסמינר בשנת 1973. הזמן רץ.

  7. לא יאמן. כשהייתי ילדה אימי הייתה זמרת ושרה שירי עמים.
    השיר הזה מזכיר לי נשכחות ומחזיר אותי לשם.

    תודה.

    • עקיבא קונונוביץ

      אביטל, מזל שהיתה לך אמא זמרת. זה נכס ואת הולכת בדרכיה בדרכך.
      באשר לי, אבי כתב סיפורים בעברית בהיותו נער בן 12 בעיר גרודנו, בליטה, ואני איכשהו הולך בדרכיו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ