בֵּינִי לְבֵין מוֹחִי
אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישׁ הַמָּהִיר,
אַךְ מוֹחִי בְּאוֹטוֹסְטְרָאדָה אַחֶרֶת.
אֲנִי בֶּן 7 וַאֲחוֹתִי בַּת 6
לְאַחַר דִּקְלוּמָהּ הַמַּרְשִׁים בִּפְנֵי הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת
הֵם כּוֹפִים עָלַי "דַּקְלֵם-דַּקְלֵם"
וַאֲנִי נֶחְבָּא אֶל כַּעֲסִי
זוֹעֵק "לֹא-רוֹצֶה! לֹא-רוֹצֶה!"
וְעוֹלֶה עַל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ מַמְתַּקִּים וּמְלוּחִים
כֻּלָּם פּוֹעֲרִים עֵינַיִם
וַאֲנִי רוֹאֶה מִבַּעַד לַחַלּוֹן אַלְפֵי רָאשֵׁי בָּקָר שְׁחוֹרִים אֶל הָעֵשֶׂב מִתְוַדִּים
וְהוּא עוֹבֵר שִׁבְעָה מְדוֹרֵי לְעִיסָה
מִקֵּיבָה לְקֵיבָה
עַד שׁוּבוֹ אֶל הָאֲדָמָה
רָאשֵׁיהֶם קֵרְחִים מִשְׁקְפֵיהֶם מְכֻוָּנִים אֵלַי:
"דַּקְלֵם-דַּקְלֵם"
מִשְּׂמֹאלִי רוֹכְבִים יֶלֶד וְיַלְדָּה מְזַגְזְגִים בְּבִטָּחוֹן לְלֹא קַסְדָּה
נִצְמָדִים אֶל אֲבִיהֶם
"לִי זֶה לֹא יִקְרֶה… לִי זֶה לֹא יִקְרֶה…"
תָאֵי מוֹחִי הַמַּקְרִיחִים בּוֹהִים אֵלַי
הֵם כּוֹפִים עָלַי "דַּקְלֵם-דַּקְלֵם"
"מָחָר-מָחֳרָתַיִם" וְ"רַק אַחַר-כָּךְ קַח"…
וַאֲנִי עָרוּךְ עַל הַשֻּׁלְחָן
מַמְשִׁיךְ לִדְהוֹר
וּמְקַלֵּל אֵל קָרַחְתָּם הַחֲשׂוּפָה
"לֹא-אֲדַקְלֵם! לֹא-אֲדַקְלֵם!"
וְיוֹרֵד מִן הַבָּמָה.
שבתאי בונפיל , מלחין וזמר, ישיר את השיר הזה ביום חמישי 24-12-09 בשעה 19.30 במרכז תרבות העמים, עמק רפאים 12, ירושלים, בעת השקת האדם דיסלקטי, ספרי שיריי השלישי.
הי עקיבא שיר מקסים בעיניי ומאחלת לך בהצחלה בערב ההשקה.
סיגל, תגובתך על השיר ואיחוליך משמחים אותי.
ואגב אני בעד דקלום שירה. אני בטוחה שהשיר הזה יכול להיות מולחן ומושר באופן מצויין אבל לדעתי לא כל שיר צריך או מתאים להלחנה. ובנוסף, חשוב לדעתי להתאים את סגנון הנגינה והשירה לתוכן השיר. לדעתי מחווה כזו או אחרת למשורר והלחנה של אחד משיריו היא נפלאה בערב השקה, ואין מתאים יותר מהלחנת שיר שנושאו: 'אני נגד דקלום', אולם באופן אישי אני בעד דקלום שירה (רק לא בכפיה כמובן:) וזאת כי יש בתוכם צלילים מתנגנים פנימיים.
סיגל, יש בינינו הסכמה מלאה. גם אני בעד דיקלום שירה, ואני עושה זאת. אני רק נגד דקלום בחיים, כלומר אני בעד השמעת קולנו האמיתי ובעיקר את דיבורנו.
וחוץ מזה, תגובתך ריגשה אותי.תודה.
יופי של שיר גם בעיניי…
כיוון שגרוני עדיין שדה קוצים, לצערי לא אוכל לאלדקלם אתך… רק ברוחי.
שיר משעשע ומציג ביושר את מצבו המביך של ילד בין מבוגרים, והנוף הדרום-אמריקאי? ראשי בקר?
מחכה לשמוע את המוסיקה.
רות,
הייתה כאן פליטת תאריך ומקום כתיבתו של השיר: בואנוס איירס, 2007. חבל…
מחר, ב"ה, ניהנה כולנו מהלחנתו ומקולו של הזמר שבתאי בונפיל.
להתראות
לי,
תודה על תגובתך. מאחל לך מקרב לב שקולך יישמע ללא קולר.
איזה איחול יפה! שיהיה ערב נפלא. הקולר בינתיים משתחרר לאט לאט הודות לאנטיביוטיקה…
לך תדע איזה מסע שחור עובר במוחו של ילד שכופים עליו הפגנת כשרון ואימת הקהל עליו.
לבנה, התכוונתי גם להביע כמה קשה גם לנו, המבוגרים, לא לדקלם בחיים אלא להשמיע את קולנו האמיתי.
מזדהה מאד עם השיר, עקיבא.
נראה לי מיוחד להביא שיר כזה דווקא לערב, ובמיוחד כשהוא לא ידוקלם, אלא יושר. כמו נצחון קטן על העבר.
רונית, נפלא מה שאת כותבת. אשמח מאד אם תוכלי לבוא וליהנות משירת השיר.
שיר יפה ומתוחכם. מצטערת שלא הגעתי בסופו של דבר לירושלים. בטוחה שהערב היה מוצלח.