כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים משורר, עורך, מתרגם
לְיוֹדְעֵי דִּקְדּוּק
לְאַט לְאַט
אֲנִי שׁוֹכֵחַ
פְּרָטִים
לְמָשָׁל בַּמִּלָּה
מַסָּע
פָּרַח לִי הַדָּגֵשׁ
אוּלַי פִּצּוּי
עַל הַנּוּן
לְאַט לְאַט
אֲנִי זוֹכֵר
כִּי כָּאן
הַדָּגֵשׁ בָּרֹאשׁ
הוּא קַל
אֲבָל
לְפֶתַע גַּם
זוֹכֵר כִּי שָׁם
עַל גְּדַת הַנָּהָר
הַמֵּם
סוֹפִית.
בואנוס איירס, אפריל 2007
(מתוך: "האדם דיסלקטי", גוונים, 2009)
זה יפה, מחוייך אבל גם קצת עצוב (משהו בסופיות של הסוף). נהניתי לקרוא את זה, גם בגלל הדקדוק, גם בגלל החלון שזה פותח אל הדרך שבה דיסלקטים רואים חומר כתוב, וגם בגלל מה שאולי מסתתר מאחורי מילות המסע מכאן לשם.
עדה,
שמחתי שהזכרת את הקשר ל"מכאן לשם" ול"האדם דיסלקטי".
תודה
יפה עקיבא ולא צריך לדעת דקדוק כדי להרגיש איך נשכחים הפרטים במסעם בנהר השיכחה שם פורחים פרחי פיצוי ודגשים כדגים בקלות הנהר זורם עם פרחיו הלא הם פרחים שלך
סיגל, מה שכתבת הוא מעין שיר על אותו נושא. מאד שמחתי שהשיר שלי שימש השראה.
תודה
עקיבא
אגב, מה שם המשפחה שלך, כי יש עוד סיגל.
עקיבא , לא אינני סיגל ההיא אני סיגל ס
שיריך מעוררים אותי באופן מידי להגיב ואף להתפייט
סיגל,
עכשיו הבנתי, ותגובתך מאד שימחה אותי.
עקיבא
שיר יפה וטעון משמעות עקיבא מעט המכיל את הכל. אתה כותב על הדגש ושוכח כביכול אותיות, אבל מדבר בעצם על מסע חייך שהתחיל שם ועודנו ממשיך. והדגש באמת בראש
מקורי ויפה.
חנה,
הנהר שאני מזכיר במלה "שם" איננו רק הנהר "לה פלטה", בעיר הולדתי בואנוס איירס, אלא נהר אחר, המשותף לכולנו.
תודה על תגובתך הרגישה.
עקיבא