בננות - בלוגים / / מה יותר חשוב מכתיבת שיר?
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

מה יותר חשוב מכתיבת שיר?

אֲנִי מַתְחִיל

 

 

מַה יּוֹתֵר חָשׁוּב

מִכְּתִיבַת שִׁיר?

לִצְעֹד זָקוּף וְעֵינַי

אֶל בְּלוֹרִיּוֹת הָעֵצִים

שֶׁאֶת שְׁמָם מִיָּמַי

לֹא יָדַעְתִּי,

לְחַיֵּךְ לֶחָתוּל

הַנִּמְלָט אֶל הַשִּׂיחִים,

לְקַנֵּא בְּקוֹלוֹ

שֶׁל הָעוֹרֵב הַמִּתְגָּאֶה,

לְהַצְדִּיעַ לַנְּמָלִים הַצּוֹעֲדוֹת

וְקוֹל הַמַּלְכָּה

אֵינוֹ נִשְׁמַע, רַק שַׁרְבִיטָהּ…

 

וְעַכְשָׁו

חִיּוּכֵךְ אֶל הַשִּׁירִים

בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים

וְאֶל הַצַּנֶּרֶת הַנִּפְתַּחַת

מֵרֹב תְּפִלָּה

אֲנִי סוֹף סוֹף

מַתְחִיל לָשִׁיר…

 

ירושלים, דצמבר 2007

 מתוך:

"האדם דיסלקטי", גוונים, 2009

13 תגובות

  1. יותר חשוב מכתיבת שיר זה כשבוקעים קולות שמחה, כשישנן הנאות משותפות- עונג אמיתי של התגשמות.

  2. עקיבא קונונוביץ

    תמי, גם אני חושב ככה. ומה דעתך על השיר?

    • עקיבא יקר, כך חשבתי בעקבות השיר.
      "חִיּוּכֵךְ אֶל הַשִּׁירִים
      בַּאֲרוֹן הַסְּפָרִים" הוא שפותח את הצנרת ואז הוא, הדובר, מתחיל לשיר.

  3. סן פרנסיסקו על המים

    אולי חשוב מכתיבת השיר הוא הרגע בו השיר נולד בך. המצב הגולמי הזה, אפילו עוד לפני המחשבה המתבהרת, נראה בעיניי משמעותי מהעלאת הדברים על הכתב.
    מה אתה אומר?

    • עקיבא קונונוביץ

      לא חשבתי על האפשרות הזאת, ותודה על החידוש.
      אשמח גם אם תכתוב מה עשה לך השיר, אם בכלל.
      עקיבא

  4. ועכשיו חיוכך אל השירים בארון הספרים
    צנרת נפתחת……
    הבית הזה מכיל לדעתי את התשובה לשאלה מה יותר חשוב מכתיבת שיר מהתהליך המדהים הזה
    -ההשפעה שיש לשיר המוגמר על הקורא
    החיוך שלה המעורר אצלו(אצל הדובר) שיר בלב. שיר יפה, עקיבא

  5. הדרך שבה נכתב אצלך השיר – מרתקת.

    • עקיבא קונונוביץ

      רות, תודה על דבריך.
      מאחל לך מקרב לב ערב שירה מרגש. את ראוייה מכל הבחינות.
      עקיבא

  6. אם לא תצעד אל הבלוריות, ולא תחיך לחתול ולא תקנא בעורב, על מה ייבנה שיר? כי גם לה לא יהיה אל מה לחייך… וזה המעגל. הביטוי השירי הוא פסגת החשיבות. היטבת לבטא, עקיבא.

השאר תגובה ל עקיבא קונונוביץ ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ