שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977.בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין.
אני תלת-לשוני: זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל).
כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום) APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים.
בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך).
פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד.הוצאתי לאור 2 ספרי שירה:1. "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו.2. "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004.3. "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור.
אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.
נכון כל כך ,עקיבא, שירך הקצרצר מכיל אמת חשובה הנקנית רק על ידי הנסיון.
מזדהה מאוד, וכבר רמזת על כך בפוסט האחרון שלי, שתפקחנה עינינו עקיבא להבחין בניסים המתרחשים יום יום בלי שנבחין.
שבת טובה לך
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים משורר, עורך, מתרגם
כל כך עדין וכלל לא דיסלקטי… עקיבא.
רות,
נכון, אנחנו לא דיסלקטים אם יודעים לקרוא את הניסים המתרחשים מדי יום.
תודה מקרב לב
עקיבא
נכון כל כך ,עקיבא, שירך הקצרצר מכיל אמת חשובה הנקנית רק על ידי הנסיון.
מזדהה מאוד, וכבר רמזת על כך בפוסט האחרון שלי, שתפקחנה עינינו עקיבא להבחין בניסים המתרחשים יום יום בלי שנבחין.
שבת טובה לך
חנה, עצם הדיאלוג הזה בינינו, שקודם לא היה קיים, גם הוא בגדר נס.
המשכו תלוי רק בנו.
תודה.
עקיבא
תובנה חשובה ליומיום, עקיבה.
אוהבת את שירתך.
תמי,
תגובתך מרגשת אותי.
תודה מקרב לב.
עקיבא
שם השיר — שיר בפני עצמו.
סבינה,
לא שמתי לב להבחנתך החשובה לי כל כך.
תודה מקרב לב.
עקיבא