בננות - בלוגים / / חיים גורי, א.ב. יהושע ומירון איזקסון על הספר "האדם דיסלקטי" בהוצאת גוונים
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

חיים גורי, א.ב. יהושע ומירון איזקסון על הספר "האדם דיסלקטי" בהוצאת גוונים

 

"… שמחתי למצוא בשיריך את כל הרבדים היוצרים את  ססגוניותה הנפלאה של השפה, מהתנ"ך והמדרש והפיוטים והתפילות ועד עגת העברית הארצישראלית המדוברת… אהבתי לא מעט שירים בכתב היד הזה. אני מקווה לראותו בקרוב כספר שיוצא ממכבש בית הדפוס ומגיע אל הקורא הטוב. הוא ראוי לכך…"

חיים גורי, ירושלים, על סף אביב תשס"ט
 
 
"… שוב אני קורא בהשתאות ובהנאה את קובץ שיריך החדש "האדם דיסלקטי" וחש שאכן יש בך כישרון  מקורי ורענן, בעיקר, שאינו תלוי לא בגיל ולא באיזו קליקה ספרותית. גם העברית נענית יפה… ויודעת זרימה שוטפת ואמינה…"
 
א.ב. יהושע, חיפה, פברואר 2009
 
 
"… לשמחתי הגיע לידי הקובץ החדש "האדם דיסלקטי". נותרו בו כל המעלות של הספרים הקודמים, בתוספת תנופת שחרור וגיבוש… השירים מעניינים, מלאי רגישות ופנייה כנה לזולת, נמנעים ממשחקי לשון ומביעי כאב בדרך אמינה. אין שמחתם מתוך היתממות או התעלמות, אלא זאת של משורר נבון ובשל עד מאד…"
 
מירון ח. איזקסון, תל אביב, מרס 2009
 
 
הָאָדָם הַדִּיסְלֶקְטִי
מעין בלדה, מתוך "הקולר והקול"
 
— לָמָּה אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר כִּתָּה,
לָמָּה?
 
קוֹל מוֹרֶה
בְּאֶצְבַּע חַד-סִטְרִית:
— כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ לִקְרֹא:
לָאוֹר אַתָּה קוֹרֵא מָרוֹר,
לָבָן – נָבָל,
וְלַשַּׁחַר אַתָּה קוֹרֵא שָׁחֹר.

14 תגובות

  1. הי עקיבא, כתוב מאוד מניאטורי או שעיניי כבר לא משהו. בכל זאת לאחר מאמץ הצלחתי לקרוא את השיר המעציב שבו נשאלת השאלה מיהו הדסלקט.

  2. עקיבא קונונוביץ

    סיגל, בגלל תקלה טכנולוגית הכתב יצא מיניאטורי. אני מודה לך על המאמץ לקרוא.
    השיר הנ"ל שייך לספר שיריי השני "הקולר והקול", ונראה לי שהוא עדיין מתאים לכולנו: בהרבה תחומים אנחנו נשארים כיתה.
    חג שמח
    עקיבא

  3. בלשון אחרת, אל תקרא לי סתום, המורה. ובטוח שזה עדיין כואב.

    • עקיבא קונונוביץ

      לבנה, גם אם לא קוראים לנו "סתום", אנחנו סתומים למציאות, בגלל זאת אנחנו נשארים כיתה, כלומר חוזרים על אותה טעות: מפרשים הכול לרעה, ולא חייבים להיות דיסלקטים במובן המקובל של המלה.
      תודה על תגובתך.
      עקיבא

  4. עקיבא, באה לי מחשבה שכדי להיות משורר חייב אדם להיות דיסלקטי במידה זו או אחרת שכן אין שירה שלמה יותר מזו הנובעת ומבעבעת מכאב, שבר או פגם.

    • עקיבא קונונוביץ

      אהוד, אין ספק ששירה אמיתית נובעת משבר או פגם, אך לפעמים גם משמחה (וזה נדיר).
      ברור שהמלה "דיסלקטי" בשיר שלי ובשם ספר שיריי היא מעין מטפורה שפירושה: כולנו דיסלקטים, גם אלה היודעים לקרוא היטב טקסטים כתובים אך לא את טקסט חייהם.
      תודה על תגובתך.
      עקיבא

  5. עקיבא בהצלחה עם הספר.
    ליקויי למידה הם רק מהמעט שבא לביטוי ממכלול השוני של האדם הדיסלקטי.
    (מי כמוני יודעת)

    • עקיבא קונונוביץ

      תמי, כ"מומחה" בהוראה לתלמידים דיסלקטים אני מזדהה עם מה שאת כותבת.ברור שבשיר הנדון אני עוסק בדיסלקציה הקשה ביותר: זו של אנשים שאינם יודעים שהם דיסלקטים מול טקסט חייהם.
      תודה רבה על איחולייך.
      עקיבא

  6. מזל טוב ושיהיה בהצלחה

    וכבר מקוון:

    http://gvanim.dpages.co.il/aecommerce/c1605/85429.php

    • עקיבא קונונוביץ

      שי, תודה על איחוליך ועל תרומתך המקוונת.
      וברור שאשמח אם תקרא ותביע דעתך.
      בברכה חמה

      עקיבא

      • בהצלחה עקיבא יקר. כתיבתך אותנטית ומיוחדת ולא פעם מעוררת מחשבה.

        • עקיבא קונונוביץ

          רות יקרה, אני מעריך מאד את תגובתך כי את אותנטית. תודה
          עקיבא

          • עקיבא יקר,
            אני מצטרף לתגובתך לאהוד.
            בימינו ב"דיסלקטים" ובשאר "ליקויי הלמידה" מטפלים.
            אבל מי מתייחס לרוב בני האדם שרואים, במקרה הטוב, רק חלק זעיר מן המציאות הסובבת אותם?
            להם אין טיפול, גם למנהיגים כאלה.
            וזו אחת הסיבות לאי ההבנות הרבות בין בני אדם…
            אכן, כולנו דיסלקטים…
            בברכה
            מאטעלע

          • עקיבא קונונוביץ

            למוטי היקר,
            אני שמח שהבנת בצורה מלאה מה זה, לפי כותרת הספר, "האדם דיסלקטי".
            אשלח לך בדואר את הספר ואשמח להארותיך.
            ניסיתי להיכנס ללינק ששלחת, ועדיין לא הצלחתי.
            להתראות

            בברכה חמה

            עקיבא

השאר תגובה ל עקיבא קונונוביץ ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ