"… שמחתי למצוא בשיריך את כל הרבדים היוצרים את ססגוניותה הנפלאה של השפה, מהתנ"ך והמדרש והפיוטים והתפילות ועד עגת העברית הארצישראלית המדוברת… אהבתי לא מעט שירים בכתב היד הזה. אני מקווה לראותו בקרוב כספר שיוצא ממכבש בית הדפוס ומגיע אל הקורא הטוב. הוא ראוי לכך…"
חיים גורי, ירושלים, על סף אביב תשס"ט
"… שוב אני קורא בהשתאות ובהנאה את קובץ שיריך החדש "האדם דיסלקטי" וחש שאכן יש בך כישרון מקורי ורענן, בעיקר, שאינו תלוי לא בגיל ולא באיזו קליקה ספרותית. גם העברית נענית יפה… ויודעת זרימה שוטפת ואמינה…"
א.ב. יהושע, חיפה, פברואר 2009
"… לשמחתי הגיע לידי הקובץ החדש "האדם דיסלקטי". נותרו בו כל המעלות של הספרים הקודמים, בתוספת תנופת שחרור וגיבוש… השירים מעניינים, מלאי רגישות ופנייה כנה לזולת, נמנעים ממשחקי לשון ומביעי כאב בדרך אמינה. אין שמחתם מתוך היתממות או התעלמות, אלא זאת של משורר נבון ובשל עד מאד…"
מירון ח. איזקסון, תל אביב, מרס 2009
הָאָדָם הַדִּיסְלֶקְטִי
מעין בלדה, מתוך "הקולר והקול"
— לָמָּה אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר כִּתָּה,
לָמָּה?
קוֹל מוֹרֶה
בְּאֶצְבַּע חַד-סִטְרִית:
— כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ לִקְרֹא:
לָאוֹר אַתָּה קוֹרֵא מָרוֹר,
לָבָן – נָבָל,
וְלַשַּׁחַר אַתָּה קוֹרֵא שָׁחֹר.
הי עקיבא, כתוב מאוד מניאטורי או שעיניי כבר לא משהו. בכל זאת לאחר מאמץ הצלחתי לקרוא את השיר המעציב שבו נשאלת השאלה מיהו הדסלקט.
סיגל, בגלל תקלה טכנולוגית הכתב יצא מיניאטורי. אני מודה לך על המאמץ לקרוא.
השיר הנ"ל שייך לספר שיריי השני "הקולר והקול", ונראה לי שהוא עדיין מתאים לכולנו: בהרבה תחומים אנחנו נשארים כיתה.
חג שמח
עקיבא
בלשון אחרת, אל תקרא לי סתום, המורה. ובטוח שזה עדיין כואב.
לבנה, גם אם לא קוראים לנו "סתום", אנחנו סתומים למציאות, בגלל זאת אנחנו נשארים כיתה, כלומר חוזרים על אותה טעות: מפרשים הכול לרעה, ולא חייבים להיות דיסלקטים במובן המקובל של המלה.
תודה על תגובתך.
עקיבא
עקיבא, באה לי מחשבה שכדי להיות משורר חייב אדם להיות דיסלקטי במידה זו או אחרת שכן אין שירה שלמה יותר מזו הנובעת ומבעבעת מכאב, שבר או פגם.
אהוד, אין ספק ששירה אמיתית נובעת משבר או פגם, אך לפעמים גם משמחה (וזה נדיר).
ברור שהמלה "דיסלקטי" בשיר שלי ובשם ספר שיריי היא מעין מטפורה שפירושה: כולנו דיסלקטים, גם אלה היודעים לקרוא היטב טקסטים כתובים אך לא את טקסט חייהם.
תודה על תגובתך.
עקיבא
עקיבא בהצלחה עם הספר.
ליקויי למידה הם רק מהמעט שבא לביטוי ממכלול השוני של האדם הדיסלקטי.
(מי כמוני יודעת)
תמי, כ"מומחה" בהוראה לתלמידים דיסלקטים אני מזדהה עם מה שאת כותבת.ברור שבשיר הנדון אני עוסק בדיסלקציה הקשה ביותר: זו של אנשים שאינם יודעים שהם דיסלקטים מול טקסט חייהם.
תודה רבה על איחולייך.
עקיבא
מזל טוב ושיהיה בהצלחה
וכבר מקוון:
http://gvanim.dpages.co.il/aecommerce/c1605/85429.php
שי, תודה על איחוליך ועל תרומתך המקוונת.
וברור שאשמח אם תקרא ותביע דעתך.
בברכה חמה
עקיבא
בהצלחה עקיבא יקר. כתיבתך אותנטית ומיוחדת ולא פעם מעוררת מחשבה.
רות יקרה, אני מעריך מאד את תגובתך כי את אותנטית. תודה
עקיבא
עקיבא יקר,
אני מצטרף לתגובתך לאהוד.
בימינו ב"דיסלקטים" ובשאר "ליקויי הלמידה" מטפלים.
אבל מי מתייחס לרוב בני האדם שרואים, במקרה הטוב, רק חלק זעיר מן המציאות הסובבת אותם?
להם אין טיפול, גם למנהיגים כאלה.
וזו אחת הסיבות לאי ההבנות הרבות בין בני אדם…
אכן, כולנו דיסלקטים…
בברכה
מאטעלע
למוטי היקר,
אני שמח שהבנת בצורה מלאה מה זה, לפי כותרת הספר, "האדם דיסלקטי".
אשלח לך בדואר את הספר ואשמח להארותיך.
ניסיתי להיכנס ללינק ששלחת, ועדיין לא הצלחתי.
להתראות
בברכה חמה
עקיבא