בננות - בלוגים / / על "יורים ובוכים"
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

על "יורים ובוכים"

נֵר לְרַגְלֵינוּ

 

נִירֶה

וְנִבְכֶּה בֶּאֱמֶת

לֹא נִשְׁתֶּה לְחַיִּים

וְשׁוּב נִירֶה

וְכָךְ נִחְיֶה

כְּאַבְרָהָם

בְּכֹבֶד רֹאשׁ

יוֹרֶה

וּמַלְקוֹשׁ

מֹשֶׁה

יוֹרֶה

וּמַלְקוֹשׁ

דָּוִד

יוֹרֶה

וּמַלְקוֹשׁ

וּבְנוֹ מָשׁוּחַ

בְּשֶׁמֶן זוֹ-יָהּ

זַךְ

 

עקיבא קונונוביץ

ירושלים, נר חמישי תשס"ט

 

6 תגובות

  1. היי עקיבע
    זה שיר תשובה מענין ליורים ובוכים.
    המלקוש… מילה גדולה.
    להתראות טובה

    • עקיבא, זוהי דרך העולם. לך תתמודד עם אלפי שנות צער.

      • עקיבא קונונוביץ

        רות, גם אם יש יורה ומלקוש מאז ומעולם וכנראה גם יהיה בעתיד — עלינו להמשיך לחלום שאי-פעם זה לא יהיה דימוי לגשם אלא גשם ממש. ובינתיים, נמשיך לירות ולבכות באמת…
        ובעיקר לשיר.
        עקיבא

    • עקיבא קונונוביץ

      טובה, אני מקווה שהקורא שם לב למלה "באמת", כי בלעדיה — הבכי הוא צביעות.
      תודה על תגובתך.
      עקיבא

  2. שיר מיוחד ,עקיבא ,המפקיע את הקלישאה יורים ובוכים מהקונוטציות הרגילות שלה ומעניק לה משמעויות נוספות. יש בשיר דרישה לכנות רגשית, לכך שהדמעות תהיינה אמיתיות ותבענה חרטה אמיתית.אהבתי את האנלוגיה הניגודית לדור הנפילים של האבות ואת משחק המילים של יורה(ירי) ויורה במשמעות של גשם, המילים מביעות דבר והיפוכו. שיהיה רק יורה ומלקוש ,עקיבא, כמו פעם ונלמד לברך עליהם

    • עקיבא קונונוביץ

      חנה, תודה על תגובתך המעמיקה. כשלעצמי, לא התכוונתי לחרטה אלא לעצם העובדה שלפעמים אין ברירה אלא לירות כדי להגן על עצמנו, כחלק מן המציאות האכזרית והמורכבת… ונתפלל שיורה ומלקוש אמיתיים יברכו אותנו כל חורף…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ