בננות - בלוגים / עקיבא קונונוביץ / הפתרון: פנייה ישירה אל ה"טרול"
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

הפתרון: פנייה ישירה אל ה"טרול"

פתרון לבעיית ה"טרול" (פנייה ישירה אליו)

 

הבעת תודה גם כשקשה לנו ובקשת סליחה מקרב לב –  משימות לא קלות הן,אבל בלעדיהן אנחנו עלולים לשקוע בצער ובדיכאון.

 

אז קודם כל תודה לשירלי על עזרתה בתחום הסינון, ליעל על האנרגיה העצומה שהיא מקרינה על הבלוג, גם  לאמיר על אזהרותיו מסינון-יתר, ואפילו ל"טרול" – שבזכותו אנחנו שקועים כרגע במבחן לא קל, המחזק אותנו.

 

ואליך אני פונה: עשרות רבות של חברים וחברות נעלבו מהערותיך, לא מתוכנן אלא מצורתן, ובעיקר צרם להם  הפחד שלך לחשוף את זהותך ולקבל אחריות. לעומת זאת, חלק מתגובותינו בינינו לבין עצמנו לוקה בעדינות יתר, הגובלת לפעמים בהסתרת דעתנו האמיתית, וגם היא מעידה לפעמים על אי-קבלת אחריות.

 

כיוון שגיליתי אצלך גם סימנים חיוביים, ברצוני להציע לך משהו קשה וחשוב:

1.      תזדהה (שם פרטי ושם משפחה).

2.      תבקש סליחה מקרב לב מכל החברים והחברות שנעלבו ו/או הצטערו.

3.      פרט את החסרונות בדרך הבעתך בבלוג.

4.      תתחייב לא לחזור עליהם להבא.

 

אם תעשה זאת, אשמח לראות אותך כחבר חדש בבלוג בננות. לשם כך,יהיה צורך לערוך מעין משאל בקרב כל המשתתפים/ות, כדי להמליץ עליך לפני ההנהלה.

 

אם יהיה לך הכוח הנפשי לעשות זאת, זה יחזק אותך, וכמובן גם אותנו.

 

 אל הבלוגריות:אני מעביר את המכתב הזה לכל 250 החברים/ות. אשמח אם כל מי שמזדהה עימו יעזור לי להעביר אותו אל האי-מייל הפרטי של כל אחד ואחת.

 

בברכה חמה

 

עקיבא

 

 

 

 

 

16 תגובות

  1. הבעיה העיקרית שלו היא ניבול פה.

  2. גונבה לאוזני שמיעה שטרולים חירשים מטבע ברייתם.

  3. מזיקים נולדו כך מטבע ברייתם. בוודאי נסכים כולנו כי הם מקרה פסיכולוגי. תעבור בשדה, תיעקץ על ידי קוצים. הם שייכים לשדה, כל שנה – לפחות – הם מופיעים מחדש. הם גם גודלו על ברכי תרבות הביקורת. מעניק רגש עליונות, שלא לומר בריונות. פועלים מתוך החושך. משהו הרגיז אותם ( בילדותם? כעת? הם מכוונים לקליטת דברים מרגיזים…?)
    נקווה שפנייתך תואיל – אם כי היא נשמעת לי די נאיבית, אם תקוות קשורות בה.

  4. נאיבי מדי. הוא לא נולד עם השפה הזו, חנופה לא תעזור.

  5. חנה, אני מבין אותך, ובכל זאת נראה לי שכדאי לנסות.

  6. אולי תניחו למען השם לעניין הטרול(ים) לנוח על משכבו. ובמקום להשקיע כל כך הרבה אנרגיה בהחזרתו למוטב, תופנה אנרגיה זו לדיבור יצירתי, ביקורתי ואנושי בין היצורים המזוהים שמסתובבים כאן במטע.  

    • משה,
      גם עכשיו, לאחר שקיבלתי את תגובתו של המכונה "טרול", נמשיך להפנות את האנרגיה שלנו "לדיבור יצירתי, ביקורתי ואנושי…". תודה על תגובתך.

  7. ובכן, נו נונ נו, לכנות את הגואל כטרול.
    ולעיקר בקשותיך: 1. שמי ידוע ומוכר יותר משמם הגלוי של הגולשים פה. אמיר אור וגיורא פישר ישמח לספר לך מי אני.
    2. להתנצל על מה? על שאני קוטל את היצירה הגרועה שפה? שאיני מתחנף? שאיני מחמיא לכל נפיחה שירית?
    3. אין לי מגרעות, חוץ מפה מלוכלך ומצחיק. לא חפץ בבלוג ולא חפץ לשמוע דעתם של בורים על יצירתי.
    4. אני נעלם הודות לסינון החדש, אך כמו שמשון הפלתי את התקרה עלי ועל כולם יחד.
    5. אל תשאל יותר מדי שאלות למה, תסתפק בתגובות שאני שונא, מקנא, חולה נפש, וכו'. נסתרות הן דרכי האל ועוד יותר נסתרות אין דרכי משיחו.
    להתראות עוד שנתיים

    • לשורש יהודה,
      1.מצטער שלא היה לך האומץ לרשום את שםך האמיתי. אני לא מעוניין שמישהו אחר יגלה לי אותו.
      2.מצטער שלא היה לך הכוח הנפשי לבקש סליחה מהאנשים שפגעת בהם.
      3.אין לי ספק שהבלוג התחזק עכשיו ונקדיש גם תשומת לב לנושאים כמו ביקורת בונה.

    • חמודי, אתה זקוק לעזרה מקצועית. גם אם מבין תגובותך מבצבצים ההומור והאירוניה העצמית, ניכר שהכעס והתסכול שולטים בך ולא להפך. תראה, כמה בלוגרים קוממת נגדך? זה מה שרצית? כרגע אתה בעיקר מחריב לעצמך את העתיד. אולי הגיע הזמן שתרד מעמוד החשמל, לפני שתיפול משם?

  8. עקיבא זה לא יעזור הוא בשלו, מלא סיפוק מעצמו, משיח או לא ?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ