בננות - בלוגים / / מִזְמוֹר לְאִישׁ מַחְשְׁבִים
כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים
  • עקיבא קונונוביץ

    שמי עקיבא קונונוביץ, נולדתי בבואנוס איירס, ארגנטינה, ב-1937. נשוי+4+3 נכדים. עליתי ארצה עם משפחתי ב1969, ישירות למדרשת שדה בוקר, שם לימדתי ספרות ולשון עברית בתיכון ובסמינר למורים עד 1977. בעל תואר מ.א. (בהצטיינות) בספרות השוואתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1977 עד לפרישתי לגמלאות (2003) לימדתי ספרות ולשון עברית בבתי ספר על-יסודיים ובמכללת דוד ילין. אני תלת-לשוני:  זכיתי בפרס שמערקע קאטשרגינסי מטעם הקולטור קאנגרעס בבואנוס איירס, בשנת 1955, על שירים באידיש.  זכיתי בפרס "רוסאריו קאסטייאנוס",מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1976,(מאמר עיוני על שירתה של המשוררת המקסיקנית הנ"ל). כתבתי שירים בספרדית ותרגמתי. ערכתי אנתולוגיה של שירי נתן יונתן בשפה הספרדית (מקור מול תרגום)  APOSTAR AL TIEMPO, בהוצאת ויזור, מדריד, 2008.  אני ממשפחה של דוברי עברית. אבי ז"ל הכריח אותי ללמוד עברית מגיל 7. אני כותב שירים בעברית משנת 1961, כשערכתי את כתבי העת העבריים "צהר" ו"רימון" (אפשר לעיין בהם בספרייה הלאומית, בירושלים). כתבי עת אלה נמכרו בתחנת המטרו בבואנוס איירס. היו להם כ-2000 מנויים ומומנו  גם על ידי מודעות בעברית מטעם בתי עסק של יהודים. בארץ פרסמתי (בשנת 1974) את הספר "דקדוק ללא פיהוק" (הנחלת הדקדוק בעזרת הומור) בהוצאת סמינר שדה בוקר (בהמלצת משרד החינוך). פורסמו שירים ומאמרים ב"על המשמר", "ידיעות אחרונות", "מאזניים","מבוע", "מקור ראשון", "במכללה", "עלון למורה לספרות" ועוד. הוצאתי לאור 2 ספרי שירה: 1.      "הקול והקולר", ספריית פועלים, 1992 (בעריכת נתן יונתן). זכה בפרס "פרננדו חנו", מטעם קהילת מקסיקו. 2.      "הקולר והקול", הוצאת כרמל, 2004. 3.   "האדם דיסלקטי", בשלבי הוצאה לאור. אני נמנה עם הועד המנהל של בית הסופר בירושלים.      

מִזְמוֹר לְאִישׁ מַחְשְׁבִים

 

מִזְמוֹר לְאִישׁ מַחְשְׁבִים

 

אֵלִי, אֵלִי

לָמָּה שְׁבַקְתָּנִי,

לָמָּה עֲזַבְתָנִי,

לָמָּה לְפָנֶיךָ

אֲנִי שׁוּב

דֹּאַר זֶבֶל.

 

ירושלים, מוצאי ראש השנה תשס"ח          

 

19 תגובות

  1. רות בלומרט

    דומה לקינה, לא למזמור…

    • עקיבא קונונוביץ

      רות, זה נכון, אם כי יש מזמורים לא מעטים שיסוד הקינה חזק מאד. אשקול לשנות את שם השיר, אולי, ל"קינת איש משחבים".
      תודה על הארתך.

      עקיבא

  2. חזק מאד. הולך לאוסף הקצרצרים שלי. תודה.

    כשאני יושבת מול הכנרת, כמו עכשו, כי אפילו המחשב בחלון אל הכנרת, אני מעריכה מאד את זכות היתר הזאת וקצת מרחמת על מי שסגור במשרד עם אור נאון.

    מצד שני, אין ברירה, אפילו אחרי המהפכה האקולוגית, נצטרך מחשבים, אפילו נעזר בהם. מי שיעבוד במחשבים יעבוד רק חצי שנה ובחצי השני ילך לג'ונגלים אם נדאג שישארו.

    • עקיבא קונונוביץ

      סבינה,אני שמח שבחרת בשיר זה לאוסף הקצרצרים שלך.
      תודה

      עקיבא

    • עקיבא קונונוביץ

      סבינה, נזכרתי במה שאת מספרת על הכינרת ועל המחשבים ואני רגוע, כי בסופו של דבר המחשב הוא חיקוי של אחת מרבבות הפעולות של המוח האנושי, והמוח האנושי– אנחנו לא יודעים עליו כמעט ולא כלום, אבל כל עוד אנחנו צלולים הוא עוזר לנו לחייך תוך כדי מבט על חיינו הזורמים.
      עקיבא

  3. יעל ישראל

    אוי, זה טוב!

    • יעל ישראל

      ואני רואה שהשתלטת על התוכנה, עקיבא. כל הכבוד.

      • עקיבא קונונוביץ

        יעל, תודה מקרב לב על הכול, בעיקר שבזכותך אני לא רק כותב על מחשבים אלא אפילו שולט בהם, קצת.
        עקיבא

  4. רונית בר-לביא

    מזמור לדוד טכנאי המחשבים 🙂
    אם יש לך טכנאי צמוד – לא תחסר ..

    עקיבא, קראתי שגרת בשדה בוקר,
    גם אני באה משם: החל משנת 1976.

    מעניין אם הכרת את הוריי, אבא שלי הקים את התיכון הסביבתי והיה המנהל הראשון.

    וברוך הבא לבלוגייה.

  5. צחקתי, כי גם אני לוקחת באופן אישי הודעות מהמחשב, כמו התוכנה ביצעה פעולה בלתי חוקית ועכשיו terminated וכו'…מה עשיתי???

    • עקיבא קונונוביץ

      לוסי, כמה נכון מה שאמרת. לא במקרה יש קשר (לפי העברית הקדומה) בין רעש/רחש/רגש. אנחנו רוב הזמן שרויים ברגש, גם כשנדמה לנו שהוא קפוא.
      עקיבא

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעקיבא קונונוביץ