כולנו דיסלקטים מול טקסט החיים משורר, עורך, מתרגם

      מַצְלֵמָה נִסְתֶּרֶת   הִתְקַנְתִּי מַצְלֵמָה נִסְתֶּרֶת. רָצִיתִי לָדַעַת מַה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה בְּנַפְשִׁי כְּשֶׁאֲנִי לֹא בַּבַּיִת. וְהִנֵּה בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן – קַיִן מְקוֹנֵן, לוֹט מֵלִיט, רָחָב מִתְרַחֶבֶת, אֵלִיָּהוּ שׁוֹחֵט עָרְלוֹת, וְעוֹד… וְעוֹד… וַאֲנִי אֵינֶנִּי וְאַתְּ אֵיפֹה אַתְּ…                                                                                         ירושלים, דצמבר 2007  

חֲרָטָה   מִכָּל הַחֲטָאִים שֶׁל הָאָדָם חֶטְאִי כָּבֵד: לֹא הָיִיתִי מְאֻשָּׁר. אִכְזַבְתִּי אָב וָאֵם, כִּי רְצוֹנָם, רָצוֹן צָעִיר, מִמֶּנּוּ לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא אָבְדַּן כֹּחוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר בְּעַל-כָּרְחוֹ, נִסְחַף עִם קַרְחוֹנֵי הַשִּׁכְחָה, שׁוֹקֵעַ בִּמְבוֹכָיו שֶׁל מְשׁוֹרֵר בִּמְקוֹם לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל אֹשֶׁר וְשִׂמְחָה וּלְשַׂחֵק אַמִּיץ, כְּמִצְוָתָם, מִשְׂחָק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יֹפִי, גַּם סִכּוּן שֶׁל מַיִם, אֵשׁ אֲוִיר וַאֲדָמָה. אֲבָל עַכְשָׁו בְּיַד אָמָּן ...

  מִזְמוֹר לְאִישׁ מַחְשְׁבִים   אֵלִי, אֵלִי לָמָּה שְׁבַקְתָּנִי, לָמָּה עֲזַבְתָנִי, לָמָּה לְפָנֶיךָ אֲנִי שׁוּב דֹּאַר זֶבֶל.   ירושלים, מוצאי ראש השנה תשס"ח            

סוֹנֵט מִתְבַּגֵּר     אֲנִי לַח וְאָדֹם, חוֹנֵק כְּמוֹ הָעֲנִיבָה שֶׁל אַבָּא בַּמִּשְׂרָד כְּשֶׁדִּקְלֵם הַיּוֹם בַּטֶּלֶפוֹן: "אַתָּה כָּבֵד מֵרְבָבָה!"   נָכוֹן שֶׁאֲנִי לוֹחֵץ, יוֹרֵד לִלְחָיָו, אֲבָל כְּשֶהוּא מוֹשִׁיט יָדוֹ לִלְחָיַי: "נוּ, תִּתְבַּגֵּר!" אֲנִי כְּמוֹ חֵץ   נִנְעָץ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְהֵן כְּמוֹ שׁוֹט עַל זוּג עֵינַי הַמְלַטְּפוֹת רַק אֶת עֵינֶיהָ הַחוּמוֹת.   אוֹתָהּ אֲנִי מַרְטִיט, אִתִּי הִיא מְרוּצָה כְּמוֹ חָזֶה ...

הָעוֹלָם לִפְנֵי הייקו לשמואל פקר ז"ל, ידידי הבכור   מַחֲנָק רַךְ קִיר וְעוֹד קִיר דֶּלֶת וְעֵינִית שֶׁאֵינָהּ קוֹרֶצֶת.    

     הָאָדָם דִּיסְלֶקְטִי (מעין תחינה)   לַמֵּד אוֹתִי לִרְאוֹת   אֶת הָאוֹת מֵאֲחוֹרֵי כָּל אוֹת אֶת קוֹד הַיְּלָלָה בַּלַּיְלָה הוֹרֵנִי נָא לִקְרֹא לַמְרוֹת הָעֲרָפֶל       ירושלים, ערב יום כיפור תשס"ט