בננות - בלוגים / / שירת הפליטות
זמן הרוך
  • יודית שחר

    נולדתי על גבול שכ' התקווה, אני חיה בפתח תקווה עם שני ילדי. תקווה היא מילה משמעותית בסיפור החיים שלי. למדתי היסטוריה באונ' תל אביב וחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים. אני מלמדת ומנחה אוכלוסיות מוחלשות. כותבת שירה מגיל שבע, מפרסמת שירה פוליטית חברתית בכתבי עת: "קשת החדשה", "מטעם", "משיב הרוח", "מעין", "עמדה", "הכיוון מזרח", "אתגר", "הליקון", "עיתון 77" ועוד. באנתולוגיות: "אדומה", "עקלקלות", "לאחותי, כתיבה פמיניסטית" ועוד. ספר שירי הראשון, "זו אני מדברת", יצא בימים אלה בהוצאת "בבל" ובתמיכת קרן "קסת"  

שירת הפליטות

כולם מוזמנים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3752369,00.html

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;
mso-para-margin:0in;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

שירת בנות הפליטות

 

יום רביעי ה-5 באוגוסט בשעה 17:00 שירת בנות ובני הפליטות, הפליטים ומהגרי/ות העבודה. אירוע שישי של גרילה תרבות. ניפגש מול מתקן של משטרת ההגירה (רחוב צורף 5, חולון ) – למפה.  למי שרוצה ניפגש בשעה 16:00 במסוף רידינג בת"א וניקח אוטובוס מס' 1 (דן) לחולון.

בימים הקרובים תפתח יחידת עו"ז (יחידת "עובדים זרים") (חסרת עוז וחזון) של משרד הפנים במבצע גירוש המוני מהארץ של משפחות וילדים של מהגרי עבודה. אנו משוררות, משוררים, יוצרות ויוצרים החלטנו להשמיע את קולנו כנגד האימה,הסיוט, הפחד מדיניות השינאה.

גם ילדי הפליטים נרדפים על ידי משטרת ההגירה, נעצרים ונכלאים יחד עם משפחותיהם. הם נעקרים מאזור המרכז (נוהל חדרה-גדרה), ונשלחים למקומות בהם אינם יכולים לקבל טיפול רפואי מינימלי או צרכי קיום בסיסיים. מעצרים המוניים נערכים ברחובות תל אביב וערים אחרות מאז 1 ביולי. ציד האדם הזה עומד לעלות מדרגה ב-1 באוגוסט ולהפוך לרדיפה חסרת תקדים של משפחות וילדים. הזכרון ההיסטורי של גירוש יהודים מאירופה, גירוש ערבים מפלסטין, גירוש מהגרים מאירופה, מאירופה, חוזר גם לכאן כשישראל לא מוכנה לחשוב על עתידה במזרח התיכון ואפריקה והאחריות המוסרית שלה לתת מקלט בסיסי לנרדפים/ות ולחסרי/ות הישע.

כמה מילים על הילדות – רבים מהילדות/ים שנולדו בישראל מוגדרים "לא חוקיים", כי המדינה אוסרת על מהגרי עבודה לקיים קשר זוגי או להביא ילדים לעולם – הם עברו על החוק בכך שנולדו (!) הילדים האלה הם ישראלים לכל דבר. הם נולדו בישראל, גדלו בישראל, התחנכו בישראל, שפתם היא עברית וזהו המקום היחיד שהכירו אי פעם.

ילדי הפליטים הם חסרי מעמד וחסרי זכויות כי המדינה מתכחשת לכך שהוריהם הם פליטים, ואינה מוכנה להעניק מקלט מדיני לאנשים שנמלטו בעור שיניהם מרצח עם ומרדיפה. מדובר בפחות מאלפיים ילדים בסך הכל, מהם כאלף ילדים של מהגרי עבודה, וכ-700 ילדי פליטים.

האירוע בשיתוף עם אלישבע מליקובסקי, מארגון "אסף" המסייע לפליטים ולמבקשי מקלט, רועי וגנר וחגי מטר. ארגונים שונים מוזמנים לתת את חסותם. בינתיים נותני החסות, מלבד "גרילה תרבות", הם כתבי העת "מעין" ו"מערבון", "דקה", "בסטתרבות".

אתם מוזמנים לראות בטקסט זה הזמנה אישית להצטרף לאירוע.

תוכלו לבשר על בואכן והשתתפותכן או לשאול שאלות באימייל שלנו culturegrill@gmail.com

יש לנו מגאפון!

 

אתר האירוע:

http://refuges.blogspot.com/

האירוע בפייסבוק

http://www.facebook.com/event.php?eid=106425844235

משתתפים/ות:

 

מואיז בן הראש

אהרון שבתאי

מאיה בז'ראנו

רוני סומק

יודית שחר

נוית בראל

מתי שמואלוף

רועי ארד

צאלה כץ ז"ל

יעל ברדה

גליה אבן חן

איתן קלינסקי

משה יצחקי

אוסנת סקובלינסקי

רוני הירש

מרחב ישורון

יובל בן עמי

יערה שחורי

אלמוג בהר

(רשימה מתעדכנת)

 

מנחה: יודית שחר

תודה,

יודית, מתי, אלישבע, יהונתן וצ'יקי

—-

אירועים קודמים של גרילה תרבות:

שירת המלצריות – בתמיכה במלצריות קופי טו גו במאבקן מול הנהלת שטראוס

שירת פולגת – בתמיכה בפועלות הטקסטיל של פולגת קריית גת אחרי סגירת המפעל

שירת המדע – בתמיכה בעובדי גן המדע במכון וייצמן, רחובות

שירה באקירוב – מול בית שר הבטחון אהוד ברק בזמן מלחמת עזה

שירת האוניברסיטה הסגורה – מול ביתה של נשיאת האוניברסיטה הפתוחה בכפר סבא.

ועכשיו: שירת בנות הפליטות 4.8.2009

 

מהגר / מואיז בן הראש

הוּא בֵּן

שְׁתֵּם עֶשְׂרֵה

בִּנְמַל תְּעוּפָה

עוֹמֵד לְיַד אִמּוֹ

חוֹשֵׁשׁ

שָׂמֵחַ

 

עֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ

שֶׁכֹּל שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעַכְשָׁו

וְהָלְאָה

יִהְיֶה

טָעוּת.

 

 

שיר ליחידת עוז / יעל ברדה


המדרכות מהבילות
המזגנים מטפטפים על האספלט
בקצב מהיר
בדרום העיר
כמו פעימות הלב
של האמהות
שלא יודעות
אם מסוכן לצאת לעבוד
אם כמו קודם
ילד סביב צווארך
הוא סגולה המונעת את גירושך
האם מסוכן לצאת לעבוד
אם באמת התחיל הסיוט הזה שנקרא
יחידת עוז
ועוד לפני שהתחילו עם הגירושים
עם המצודים
החיים היו קשים
תמיד ככה פה
עם הביורוקרטיה
תמיד אומרים שיהיה בסדר
ולא מבינים שהיה בסדר
ולא ממש שמנו לב

הכל עניין ארגוני
מיזוג משרדים, איכון מאגרים
גנטים, ביומטרים
ניהול תקציבים
קרקס ממשלי גדול ומדהים
של גזע ומסמכים
ניירות, צ'קלקות, סמכויות
משרד הפנים במזגנים
כאילו בחוץ בחום
אין תושבים

.

קִדמה \ קרלה בדיליו קורונאדו (תרגם רועי צ'יקי ארד)


נוסעת באוטובוס
מאריזונה
לניו מקסיקו
לידי,
כמה מהגרים
שלושה מקסיקנים
שניים מאקוודור
אחד פרואני

אני שומעת אותם מהכסא
הם מדברים על
עבודה מבוקר עד לילה
מראשון ועד ראשון
ימי חג,
שעות נוספות

במרחק, מטרטרת רכבת משא
מאות קרונות עמוסי סחורה
אחד המהגרים נרדם
לידו גבר לבן
מצביע לעבר הקרונות בגאווה
"זו הכלכלה שלנו," הוא אומר
"הרכבת הזו היא סמל לקדמה"

המשפט מהדהד אצלי בראש
הוא לא יודע שהכלכלה
נוסעת באוטובוס
שהדיוקן הכי אנושי של הקדמה
נמצא בפַנים
המותשות, הצחיחות
של הבחור הישן לצידו

קרלה בדיליו, משוררת, רקדנית וקולנוענית מקיטו, אקוודור, ילידת 1985. עובדת בימים אלה על סרט שעוסק בחיימה ריוורה, זמר-משורר רחוב אנרכיסט מאקוודור. תודה למואיז בן הרוש על העזרה בתרגום.

 

 

המנון ילדי העובדים הזרים / רוני סומק

אֲנַחְנוּ יְלָדִים עִם שְׂעַר צֶמֶר פְּלָדָה,

הָרֵי גַּעַשׁ בִּשְׁמוּרַת הָעַיִן

וְלָשׁוֹן הַנִּזְהֶרֶת מִלְּגַלְגֵּל סְלָעִים קָשִׁים

מֵהַשָּׂפָה שֶׁל הַתּוֹרָה.

אֲנַחְנוּ, שֶׁגָּדַלְנוּ בֵּין כִּתְמֵי הַמֶּלֶט שֶׁעַל חֻלְצַת אַבָּא

לְבֵין סְמַרְטוּטֵי סְפּוֹנְגָ'ה שֶׁל אִמָּא, שֶׁנִּקְּתָה לָכֶם

אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת וְלָנוּ אֶת

חַדְרֵי הַלֵּב,

לֹא נִשְׁכַּח אַף פַּעַם אֵיךְ בַּשִּׁיר שֶׁל בְּיָאלִיק, שֶׁלִּמַּדְתֶּם

אוֹתָנוּ בַּגַּן, בָּכָה פֶּרַח שֶׁנֶּעֱקַר מֵהַגִּנָּה,

וְאֵיךְ צִיַּרְנוּ לִכְבוֹדוֹ מִמְחָטוֹת

שֶׁמָּחוּ מִגִּבְעוֹלוֹ אֶת טַל הַבֹּקֶר.

אָז, לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ

הַמִּמְחָטוֹת שֶׁלָּנוּ.

"


דרורים סינים / יודית שחר

בשישי, לפני צפירת השבת

במציבת הברון דה רוטשילד

בואכה שוק פתח תקווה,

יד נעלמה מפזרת

להקת דרורים סינים על מדשאה

מצייצים מקוצצי מקור,

אפורי נוצה, חבולי כנפיים

דרורים דרורים פעורי מקור

מלוכסני עיניים,

מארצות המחסור באתם, ולאָיִן?

עכשיו סתיו, רוח באה ממערב

הם מתקבצים מתחת לדקל דולף,

רוח קרה באה ממערב מרטיבה לקט ושכחה

כרוב ובצל שלוקטו בפאתי שוק,

רוח רעה באה ממערב במשאית גדולה

וקבלן אדם שאוסף ופורק אותם בכלובים לשבת

דרורים דרורים פעורי מקור

מלוכסני עיניים,

מארצות המחסור באתם, ולאין?

 

הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם / מתי שמואלוף

סילקו את החיידק

הזר, זה ייגמר רע, הכדורים הלבנים  בדם

לא ידברו איתו, למרות

שהוא מעולם לא רצה להיות

וירוס במערכת, הוא חלם בשירתו

להיות דווקא חלק מהגוף החולה





שנתיים לפני הרעש  / אלמוג בהר

 

                                                "או שהעוגה לכולם, או שלא תהיה עוגה"

סעדיה מרציאנו (1950-2007), פנתר שחור ולוחם צדק

 

השיר הזה נכתב שנתיים לפני הרעש

כשעוד אנחנו יושבים בְּבתים, רק לעיתים

נדירות יוצאים להפגנות, בדרך כלל לא

חוסמים כבישים, לא נלקחים למאסר, לא

משבשים את החיים לאף אחד. לנו

כבר לא יצעק טדי קולק: "פושטקים

רדו מהדשא", עלינו לא תאמר גולדה:

"הם לא נחמדים", אלינו כבר אף

אחד לא ידבר. בעוד ארבע שנים

בערך, כשכבר נהיה שנתיים אחרי הרעש,

לא נזכור למה המשכנו לשבת בְּבתים,

למה לא אמרנו משהו נורא, למה

לא צעקנו, לא ניסינו למחות בטרם,

בטרם הרעש. דווקא קל לאהוב עכשיו,

שנתיים לפני, קל לחייך לַחיים, קל

אפילו להבטיח שאולי בכל זאת ניפגש

אחרי שהכל יגמר, שנתיים או יותר

אחרי הרעש. 

 

מומלץ לקרוא על הרקע לשביתה:

·         היחידה החדשה של רשות ההגירה החלה לפעול: 300 עובדים זרים עוכבו בת"א, הארץ

·         הרשות החדשה למנהל אוכלוסין מתחילה לעבוד, הארץ

·         "להפסיק את גירוש הילדים לאלתר", אייל צץ, וואלה

·         עזרו לנו לעצור את מבצע הגירוש ההמוני

·         מאות הפגינו בתל אביב נגד גירוש עובדים זרים

·         מקבץ קישורים סביב המאבק נגד גירוש ילדי העובדים הזרים וחוק המאסר לפליטים ולמסייעיהם

· סרטון על הילדים בסכנת גירוש: "לעצור את גירוש הילדים"

· כתבה בערוץ 10: "אין להם ארץ אחרת"

· כתבה בערוץ 1: "מדובר ב-2000 ילדים שנולדו וגדלו בארץ"

 

 

8 תגובות

  1. יודית,
    אבוא גם אבוא. זו חובה קדושה.
    עדנה שמש

  2. יודית – בתחילת ההודעה כתוב 5 באוגוסט – למטה בהודעה כתוב 4 באוגוסט. למען הסר ספק – מה נכון?

  3. יעל ישראל

    כל הכבוד על היוזמה יודיטקה.

    • רות בלומרט

      חשוב ללחום בסוחרי הנפשות הגורפים הון מאנשים רעבים וזורקים אותם לרחוב ללא תעודות ועבודה. נסו לחסום 19.000 דולר בסין כדי לעבוד כמה שנים בישראל ותוך זמן קצר להיזרק לרחוב, כי הקבלנים קיבלו אישור להביא עוד קבוצה בסכומי עתק אלה, שאינם מוחזרים. הכנסו לבתי האמידים וראו עובדים זרים שרשיונם פג ובבוא העת נזרקים אף הם.
      ישראלים אינם עובדים. מלאכת כפיים או עיסוק בבני אדם חולים הם מעבר ליכולתם. אז הם יקבלו דמי אבטלה. האחרים ינקו ויזרקו לרחוב…אותם שמקימים משפחות בתקוה המדומיינת שמישהו יעזור להם, לדוגמה משפחות המטופלים או הקבלנים, רומו. יש לפתור בחקיקה את היבוא של עבודה זרה, ובחמלה אנושית לפתור את אלה שנתקעו או בחרו והצליחו להישאר.
      האם הם ישראל הרביעית או החמישית [אחרי ההומלסים?]יבואני העבדים ברשיון ממשלתי חייבים לתת על כך את הדין. הפגנות של אנשי רוח מרוממות את הנפש, אבל רק פעולה ממשלתית הוגנת תפתור את הבעיה האנושית.

      • עליזה קיי

        אכן בני אדם במצבים שונים נדמים לדרורים במיוחד הדחויים…אך צפור היא גם פתח לדמיון כלומר, לא רק שיר מחאה גם אמנות.

השאר תגובה ל עליזה קיי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליודית שחר