זמן הרוך אישה, אימא, מלמדת, מנחה ועובדת עם אוכלוסיות מוחלשות
כמעט כל חיי לא כתבתי באוגוסט. אני מרגישה כמו סהרורית באוגוסט, מסונוורת מהאור הפולשני, המעוור, הנוקם והנוטר של המקום הקשה הזה.
השנה באוגוסט אירע לי נס, פרץ יצירתיות יוצא דופן. כעשרה שירים נולדו לי באוגוסט, כל אחד אחר, כל אחד בזרם שונה, בדיבור אחר, על משהו אחר.
כל דבר ייצר אצלי שיר, כל מחשבה צעירה באמבטיה על הבוקר, מתחת לזרם המים. לפעמים התחלתי לכתוב שיר מסויים, ולפתע נולד לי פתאום באמצעו שיר אחר, שלם לחלוטין, מתוך זרימה אחרת, עם רעיון אחר. ממש נולד שלם מתוך הבטן. כאילו נוצק לתוך היד שכתבה אותו, במהירות, ברהיטות, מהתת מודע.
כמה נהניתי מהאורגיה הזאת, ידעתי שהיא תסתיים ברגע שאחזור לעבודה.
ואכן היא הסתיימה.
את השירים הללו פרסמתי בבלוג שלי ברשימות וורדפרס.
אתם יכולים לקרוא כאן את השחורה שחורה.
וגם את הרץ למרחקים קצרים.
תוכלו למצוא שם שירים נוספים חדשים.
אנא, אם מישהו מקבל ממני תגובה, הרוטינה היא כרגיל, והיא לא ממני.
שנה טובה לכם חברים.
רק אור ואור ואור. ואפשר גם קצת חושך בשביל האיזון.