כרמית רוזן כותבת

    דֶּרֶךְ מְסֻיֶּמֶת לַדְּבָרִים לִרְאוֹת אוֹר, נְגֹהוֹת. נְפַעֲנַח אֶת זֶה פּוֹלִיטִיקָה, בַּפּוֹלִיטִיקָה כְּמוֹ בָּאַהֲבָה. לִפְעָמִים דְּמָעוֹת וְהַמְנוֹרָה כָּבָה. סְלִיחָה, מִישֶׁהוּ כִּבָּה אֶת הָאוֹר. דְּבָרִים מִתְעַוְּרִים בְּשֶׁקֶט, בִּדְמָמָה.                  

        או: על ווסת וחניכה נשית מתוך עיון בשני שירים מאת אנה הרמן. 'התבגרות' ו'גולם' www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml פתוחים זה מול זה בספר הביכורים של אנה הרמן 'חד קרן' (2002). שני השירים עוסקים בהתבגרות נשית, ומנפישים בצל כהה נוסף את המיתוס המוכר בתרבות המערבית של 'The Curse' לגבי קבלת הווסת. כלומר, הווסת כמחלה, עיוות או סטייה של הגוף הנשי,הנדחית החוצה ...

          שני משופשפים, אחד במוזיקה, אחד בשירה, אמרו לי בביטול מרפה ידיים,  "זה פשוט לא יילך בחיפה". מישהו אחר התעניין, שאל עד כמה מדובר בשותפות ערבית-יהודית, ונפח קצת בבוז כשהודיתי שבינתיים הרוחות מצומצמות. לילך וובר מתכננת לכתוב על המיתוס של דו-קיום בחיפה. נראה שזה יישאר רלוונטי. עם זאת, קפה מסדה, על העיצוב האלכסנדרוני שלו (מלשון אלכסנדריה) ...