שיחות כותבת

    באין ברירה, באין יכולתי לביית את המילים כך שיגידו את אשר אני רוצה, אני נכנעת להן   נכנעת למילה "מפחדת" שאין בה ולו מילימטר מהתזזית בנפש ששוטפת אותי בלילות בהיעדר מילים יותר טובות, או תחושות   נכנעת למילה "כמיהה" שהיא כה רכה, עקרה ואינה מצליחה לגרד את קרסוליה של התחושה הגדולה שאני זוכרת מפעם, כשהתמסרתי לך   נכנעת ...

  הַתָּאִים הַלֹּא רְגִילִים שֶׁלִי צוֹמְחִים לִי בָּרֶחֶם כְּמוֹ יְלָדִים קְטַנִּים מִתְפַּשְּטִים מֵהָאֶרֶס מֵהָרַעַל וּמִתְחַבְּבִים עָלַי   וְחוֹתְכִים בַּבָּשָׂר הַחַי   כְּמוֹ הַתְּנָאִים הַלֹּא רְגִילִים שֶׁלִּי כְּמוֹ הַפְּחָדִים הַלֹּא רְגִילִים שֶׁלִּי מַרְבִּיצִים בִּי אֵימָה יוֹמִית לֵילִית אֲנָכִית אָּפְקִית   אֲמִתִּית.   וְהַתָּאִים הַרְגִילִים שֶׁלִי הֵם סְתָם רְגִילִים.      

בַּהַתְחָלָה אָמַרְתִּי אֶת שְמֵךְ קוֹלוֹנוֹסְקוֹפִּיָה (בְּבִיטּוּל) וְאָז אָמַרְתִּי קוֹלוֹסְקוֹפִּיָה (בְּהִיסּוּס)   וְכָעֵת אוֹמַר אוֹתָךְ קוֹלְ‑פּוֹסְ‑קוֹפְּ­-יָה בְּמִין הַדְרַת כָּבוֹד אִיטַלְקִית שֶכֵּן אַתְּ עוֹמֶדֶת לְגַלּוֹת לִי עַל עַצְמִי דְּבָרִים שְאֵינִי יוֹדַעַת

  אתה נעלם. איני יודעת לאן אתה הולך. אם הייתי פחות מיומנת הייתי שולחת אחריך צוותי חיפוש, משלחות חילוץ והצלה. אולי טבעתָּ. אולי נדרסת. אולי ינשוף נגס בצווארך. אולי נדבקת בכלבת או בשחפת ואתה בבידוד, שלא מרצונך. שכן ודאי אתה יודע שהיעלמות אינה טבעית. אינה מוסרית. כן, היעלמות היא מזיקה. ודאי למדת זאת בבית הספר, בצבא, באוניברסיטה. האם לא אמרו ...

 בגיליון "מוקשים" של היום: http://zuta.bhasofer.org.il/ שבוע טוב

  חלק א' הגוף מהדהד את קולות הבחוץ. משאית זבל שבולמת, מעמיסה, פורקת. אס.אם.אס שמישהי מקבלת בתחנה. אוטובוס מגיע, נוהם, הולך. חתולות מתכתשות מחוץ לדלת. צליל של שיחה נכנסת. כתבה נכנסת. שכן עושה הרבה רעש כשהוא מנסה להפסיק את הרעש. נדמה לי שהיו לי פעם מחשבות טובות אך איני מצליחה לשמוע אותן. רעשים הם מבעירי כאבים.     חלק ב' ...

אתמול נכנס לביתי איש. בין הנשרים החגים מעל זיכרונך הגווע גם אני

  אני רוצה למות יותר מדי פעמים ביום פעם אחת זה מספיק אתה קורא את אהבה מטרידה באוטובוס ונושך את השפה התחתונה בצידי הדרך מכוניות קטנות דוהרות לסוף העולם אני מחכה שתרים את המבט  ותגיד לי שלא  אאבד את השיער ואעצום את העיניים כמו האישה שעל הכריכה של הספר שלך מתישהו במהלך הנסיעה  נכבינו        

אחריך הם חלפו בשיירה   היה גבוה אחד, אחד שמן,   היה ממוצע, היה שחום   אחד תלה לי תמונה על הקיר   אחד דירבן אותי לכתוב   אחד לקח אותי לתיאטרון והביט בי כל הדרך   והיה גם אחד נחמד.   איני זוכרת את שמו     הם טיפטפו לי לתוך הפה טיפות של אושר שקוף   וינקו ממני את ...

איכס. שוב אהבה. מדקרות של בחילה. גלים של התכווצויות של קפלים של ריק חולני קיצוני ודחייה. איכס. אותה חוויה. היית הלכת היה נגמר בדידות איומה. איומה. ושוב הצעקה הבלתי נשמעת ושוב הלב מקרטע מאיים במיתה כולם נדמים פעילים ושמחים בחלקם אני זומבי בעיר אפלה. איכס. חדרים בלב שלא הכרתי מדברים בשפות שאיני מבינה, לחישות בראש, צרחות קרביים רק תצלצל כבר ...