שיחות כותבת

  אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מַה אֱעֶשֶׂה עִם לִמּוּדֵי הַסִּפְרוּת וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת מַה תַּעֲשׂוּ אַתֶּם כְּשֶׁאֶלִיס מוֹנְרוֹ תֵּצֵא מִבֵּין הַדַּפִּים וְתִדְפֹּק בְּדַלְתְּכֶם וּתְנַסּוּ לִמְכֹּר לָהּ בִּטּוּחַ אוֹ תִּשְׁלְפוּ אֶת דּוּחוֹת הַמַּס הַשְּׁנָתִיִּים אוֹ תֹּאמְרוּ "לֹא, תּוֹדָה, כְּבָר תָּרַמְנוּ בָּעֲבוֹדָה" וְתִטְרְקוּ אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנֶיהָ   אֲנִי שׁוֹאֶלֶת מַה תַּעֲשׂוּ אַתֶּם אָז    

האהבה שלי מתפייטת למרגלות המילים בזמן שאנשים נוֹרִים רעבים ללחם מפגיזים זה את זה בשנאה יש בי אהבה שלא אכפת לה אהבה דשנה מחווירה רק מחוטיה שמסתבכים, היא רושמת אכזרית של רשמים אינה מפנקסת שכול אבטלה דיקטטורה קרינה הטבע נפער, היא בְּשֶׁלָהּ מונָה צלצולי טלפונים כמות הברות יצירת מגע יזומה ומדווחת בלחש על משלוחי בזק לאדמה הכבושה ואינה מוכנה להטות ...