בננות - בלוגים / / רמי דיצני ז"ל
תמי פיאלקוב קאלי
  • תמי קאלי

           

רמי דיצני ז"ל

 

 רמי דיצני צלצל אלי באותן שנים בהן לימדתי קבוצות של אנשים, את סודות האיבחון והריפוי הביואנרגטי. שיטה אזוטרית שלמדתי מרפי רוזן ז"ל.

רמי לא היה תלמיד קל, תמיד ביקש הסברים באופן אישי ופרטי כדי להבין את החומר הנלמד ואני בחיוך קראתי לו חייזר.

כתמורה לשיעורים הפרטיים היה שולח לי בדאר את ספרי השירה שלו עם הקדשה אישית. ואני הרגשתי שעשיתי עסקה טובה שכן אהבתי לקרוא את שיריו.

יום אחד מצאתי בספרו שיר שלי , שאני הכתבתי לו בטלפון כדי לעזור לו להרגיש יותר טוב כשהמשלימה האנרגטית שלו תבוא להיות איתו, ולו גם אם היא רוח של משלימה שהוא עדיין לא פגש. תמיד חלם שיפגוש את אותה אחת שיהיה לו מושלם ומשלים עימה…

לאחר שנים,  אמרתי לו שזה מאוד לא יפה שכך עשה ושזה למעשה שיר שלי נמצא בספר שלו. הוא ציחקק ואמר שלפחות כך השיר מפורסם ושהוא כתב לי בכתב ידו שהשיר שלי והוא מרשה לי לפרסם אותו בין חברי הטובים…

גם על זה חשבתי שרמי חייזר ואין צורך לנסות לתקן את הנעשה.

ההכרה שרמי כותב יוצא דופן הצעתי לו שאפתח למענו בלוג בבננות והוא הסכים שכן את שיריו היה מדפיס במכונת כתיבה ולא ידע כלום וכלום על מחשב…

עבדתי שעות כדי להקליד את השירים שפורסמו ניקדתי והוא היה מתקן אותי ומקפיד על כל חיריק…אנשים היו נכנסים ומגיבים והוא היה מכתיב לי מה להשיב להם…אוח התעייפתי אחר זמן מה והפסקתי…אחד המכרים של רמי השיג לו מחשב וכך הוא חרק שיניים והביא שיר או שניים לבד, למרות שלא הבין מה הטעם בבלוגייה שכזו…כפי שכבר אמרתי- חייזר…

יום אחד, לא מזמן,  קנה חצי אבטיח והזמין אותי לפיקניק בגינה ציבורית בנחלאות. ישבנו על ספסל תחת עץ תות הוא קרא מעט מהשירים שכתבתי וגרעיני האבטיח נתקעו לו בגרון. הוא לא היה מסוגל לקרוא מבלי למלמל תיקונים לכל מילה ופסיק שכתבתי.

אמר שהיום  "כַּאֲשֶׁר הַמִּלִּים והַשּׁוּרוֹת קְצָרוֹת –  זוּ שִׁירָה צְעִירָה מְשֻּׁרְלֶלֶת".

הבנתי שכדאי שאסיים את המפגש ונפרדנו לא כידידים.

 

רמי משורר יקר, יהי זכרו ברוך!

 

 

השיר שהכתבתי לו:

 

 

*תְּפִלָּה לָאוֹהֲבִים אֲשֶׁר אַהֲבָתָם תִּתְמַהְמַהּ

וְעִם כָּל זֶה – בּוֹא תָּבוֹא!

 

הוֹי מְעַרְבֵּל-אֲהָבוֹת עֶלְיוֹן אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם

יִתְגַדַּל שְׁמֶךָ וְיִתְבָּרַךְ מַעֲשֶׂךָ זֶה לְמַעֲנִי –

הָבֵא עָלַי אֶת הַנְּשָׁמָה-הַמַּשְׁלִימָה לָאַהֲבָה הַמֻּשְׁלָמָה

וְעַרְבֵּל אוֹתָנוּ בְּאַהֲבָה לִמְעַרְבֹּלֶת-אַהֲבָה

לְאַהֲבַת-עוֹלָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

 

 

(שיר "תפילה לאוהבים" הוכתב בתיקשור בשנת  1999  דרך תמי קאלי)

                                   

 

ושיר מדהים של רמי, שמסביר את ההשלמה האנרגטית לה כה ציפה ולא זכה:

 

 

אַהֲבַת עוֹלָם/ רמי דיצני

 

 

ארבעים יום קדם יצירת הולד

בת-קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני.

(סוטה ב' א')

 

 

בִּכְפָר נִדָּח בִּקְצֵה תֵּבֵל

הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַיָּמִּים

חַיָּה אַהֲבָתִי הָאִידֵיאָלִית

בְּהָרֵי הָאַנְדִּים, כַּנִּדְמֶה.

מִכָּל הָעֲלָמוֹת מִכָּל הָעוֹלָמוֹת

מִכָּל הַחֲלוֹמוֹת מִכָּל הַנַּעֲלָמוֹת –

אָנוּ נוֹעַדְנוּ זֶה לָזֹאת!

 

                           *

 

הִיא חַיָּה אַךְ עַל תִּירָס-חַי דְּבַשׁ-פֶּרֶא צוּף עֲסִיס-פֵּרוֹת

אכן הבל פיה מתוק ורענן

וְנִשְׁמָתָהּ טְהוֹרָה

וְעֵינֶיהָ מְאִירוֹת.

 

בְּהַרְבֵּה גִּלְגּוּלִים כְּבָר אָהַבְנוּ עַל פְּנֵי הַדּוֹרוֹת.

 

כֹּה מְתוּקָה כֹּה מְתוּקָה

כְּשֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת בַּמְּבוֹאוֹת הַכְּפָר

בִּשְׁבִילֵי הָאַלְפָּקָה הַכְּבוּשִׁים בְּעָפָר –

נְחִילִים נְחִילִים שֶׁל דְּבוֹרֵי בָּר

נוֹטְשִׁים אֶת שְׁטִיחֵי הַפְּרָחִים בָּהָר

וְאוֹפְפִים אוֹתָהּ כַּעֲנַן אֲנִיצֵי צֶמֶר-סֻכָּר.

 

                               *

 

הוֹרֶיהָ בִּקְּשׁוּ לְהַשִּׂיאָהּ לְבֶן הַנַּפָּח

אַךְ הֵיטֵב יָדְעָה לְמִי לִבָּהּ שַׁיָּךְ.

 

כִּי הֲרֵי יוֹדַעַת הַכֹּל אוֹדוֹתַי

תּוֹלְדוֹתַי וְסוֹדוֹתַי נְהִירִים לָהּ כְּוַדַּאי,

מְכַשֵּׁף הַכְּפָר הוּא שֶׁדָּרַשׁ לָהּ –

הוּא שֶׁהִגִּיד בַּמֶּה מְדֻבָּר

(אַף כִּי בַּחֲלוֹמוֹתֶיהָ מִשֶּׁכְּבָר

כְּבָר יָדְעָה דָּבָר דָּבָר).

 

                              *

 

לְעִתִּים דּוֹלָה מֵי-שְׁלָגִים מִבְּאֵר הַכְּפָר –

הִיא נִזְכֶּרֶת בִּי, וְאָז לְרֶגַע הִיא עוֹצֶרֶת

וְדִמְעָה קְפוּאָה נוֹשֶׁרֶת מִלֶּחְיָהּ הַלַּחַה.

 

לְעִתִּים, בַּשָׂדוֹת קוֹצֶרֶת –

הִיא עוֹצֶרֶת בִּי, נִזְכֶּרֶת; וְאָז זוֹרֶקֶת גְּלִימָתָהּ

וְנִצֶּבֶת מְגֻלָּה מוּל הָרוּחַ הַגְּדוֹלָה.

 

לְעִתִּים, בְּשִׁפּוּלֵי הַיַּעַר הִיא נֶעֱצֶרֶת

כְּאֵלּוּ בִּי נִזְכֶּרֶת, וְאָז בְּצִפָּרִנֶיהַ הִיא חוֹפֶרֶת

וְגוֹהֶרֶת יְחוּמָה עַל הָאֲדָמָה הַשְּׁחֻמָּה.

לְעִתִּים כְּשֶׁהִיא מְפִיחָה בְּרֶמֶץ הָאֵשׁ שֶׁדָּעֲכָה בַּתַּנּוּר –

הִלָּתִי בַּלֶּהָבוֹת נוֹצֶרֶת, וְהִיא שׁוּב נִזְכֶּרֶת וַאֲרֶשֶׁת פָּנֶיהָ נוֹהֶרֶת

וְכֻלָּה קוֹדַחַת, וְכֻלָּה בּוֹעֶרֶת.

 

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה כַּאֲשֶׁר אֲנִי נִמְלָט מִפָּנַי

נִטְרָף בָּעִנְיָנַי,

יֵשׁ פִּנּוֹת סֵתֶר אֲחַדוֹת בְּגוּפָהּ

בָּהֶן אֲנִי נוֹהֵג לְהַטְמִין אֶת פָּנַי.

 

קוֹמוֹתֵינוּ תְּמִירוֹת וְאֵינֶנִּי נִזְקָק לְהִתְכּוֹפֵף כְּדֵי לְנַשְּׁקָהּ.

גַּם שִׁפּוּעַ נַרְתִּיקָהּ –

יָדַי אֲרֻכּוֹת עַד דַּי לַחֲפֹן אֶת שִׁפּוּלֵי עַגְבוֹתֶיהָ.

וְרֹאשִׁי עָיֵף כָּל כָּךְ לָנוּחַ בְּחֵיקָהּ

(שָׁם כְּשׁוּת בְּשַׂר מְבוּשֶׁיהָ עֵשֶׂב רַךְ

וְרֵיחַ בֵּין יְרֵכֶיהָ כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֹּרַךְ).

 

הַשְּׁקָעִים וְהַבְּלִיטוֹת בְּגוּפֵינוּ תּוֹאֲמִים.

מַאֲזַן הַמֵּטַבּוֹלִיזְם זֵהֶה.

אוֹתָהּ קְבוּצַת דָּם.

סְפִּירָלוֹת הָעֲנָק בַּכְרוֹמוֹזוֹמִים – הֲדָדֵי ד.נ.א מְסֻלְסָלוֹת.

רֵיחַ גּוּפֵינוּ מְשַׁכֵּר; אָנוּ כְּמֵהִים זֶה אֵל זֹאת כְּפַרְפְרֵי-לַיְלָה מִקְּצֵי יַבָּשׁוֹת.

הָאֶלֶקְטְרוֹאֶנְצֵפָלוֹגְרַמּוֹת שֶׁלָּנוּ עֲשִׁירוֹת בְּגַלֵּי-אַלְפָא

וְאָנוּ מְשַׁדְּרִים בְּאוֹתוֹ תֶּדֶר בִּשְׁעוֹת-הַקֶּשֶׁר הַקְּבוּעוֹת.

הַפְּסִיכוֹלוֹגִיוֹת שֶׁלָּנוּ מִשְׁתַּלְּבוֹת בְּאֹפֶן מְתֹאָם, כִּמְעַט מֻשְׁלָם

הִיא מַשְׁלִימָה אֶת חֶסְרוֹנוֹתַי

וַאֲנִי מַשְׁלִים עִם כָּךְ שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹנוֹת

 

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד

 

                                              *

 

בְּלֵילוֹת יָרֵחַ מָלֵא

חוּטִים שֶׁל כֶּסֶף, נְטִיפִים שֶׁל כְּפוֹר,

מִשְׂתָּרְגִים בִּשְׂעָרָה מִצְטַלְצְלִים כְּעִנְבְּלֵי בְּדֹלַח לְמַגָּע

עֵת הַקּוֹיוֹטִים בְּעַרְבוֹת הַקֶּרַח נוֹשְׂאִים קוֹלָם בְּעֶרְגָּה.

 

הִיא מְחַכָּה לִי. הִיא מְחַכָּה וּמִתְכַּעֶרֶת

הִיא מִשְׁתָּנָה מְאֹד.

הִיא נִזְכֶּרֶת בַּעֲלוּמֶיהָ לְאַט הוֹלְכִים וּמִשְׁתַּכְּחִים,

אִתִּי הִיא מִתְבַּגֶּרֶת.

 

וְעֲדַיִן הַבְּלִיטוֹת וְהַשְּׁקַעֲרוּרִיּוֹת תּוֹאֲמוֹת

וְאֶצְבְּעוֹתֵינוּ הָאֲרֻכּוֹת מַשִּׁיקוֹת לְחֲרִיצֵי לְחָיֵינוּ בְּרַכּוּת שֶׁכָּזֹאת

וְלִסְתוֹתֵינוּ הוֹלְכוֹת וּמִתְעַוְּתוֹת בְּהַתְאָמָה לִשְׁמֹר עַל אוֹתָהּ זָוִית עַוצְמָה

בָּהּ שְׂפָתֵינוּ הָעֲקוּמוֹת נוֹשְׁקוֹת.

וְעֲדַיִן אֲנַחְנוּ יָפִים בְּעֵינֵינוּ

וְעֲדַיִן אֲנַחְנוּ יָפִים זֶהלָזֹאת –

כִּי הֻשְׁבַּעְנוּ  כִּי נִשְׁבַּעְנוּ  כִּי שִׁוַּעְנוּ זֶאֶלזֹאת

 

נִּפְרָדִים עַל יְדֵי אוֹקְיָנוֹסִים אָנוּ מְאוֹנְנִים בּוֹ זְמַנִּית בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ

תְּמוּנָתֵנוּ צְרוּבָה בְּרִשְׁתִּית עֵינֵינוּ

שְׁטוּפוֹת בְּדָם רוֹתֵחַ בְּעוֹרְקֵינוּ

תְּפוּחִים מִכְּאֵבָהּ שֶׁל תְּשׁוּקָתֵנוּ

וְאֵינֶנּוּ נוֹשְׂאִים אֶת עֵינֵינוּ

וְאֵינֶנּוּ מַשְׁגִּיחִים בְּמֵרֵעֵינוּ

כִּי כֹּל מַעְיָנֵינוּ רַק בָּנוּ

וָכֹל עִנְיָנֵנוּ, וָכֹל מַכְאוֹבֵנוּ, וּמַאֲוַיֵּנוּ, וּמַשְׂאַת לִבֵּנוּ – הֲרֵי רַק בֵּינֵינוּ

כִּי אֵין לָנוּ אֶלָּא אָנוּ

אָנוּ הֵם כָּל עוֹלָמֵנוּ

וְאֵין לָנוּ בִּלְתֵּנוּ

מִבִּלְתִּי אַהֲבָתֵנוּ

כִּי כָּזֹאת הִיא אַהֲבָתֵנוּ

כֹּה עַזָּה כֹּה נִפְלְאַתָה אַהֲבָתֵנוּ

עַד כִּי אֵינֶנּוּ אֵינֶנּוּ!

עַד כִּי אֵינֶנּוּ.

 

לְעוֹלָם לְעוֹלָם לֹא נִפְגַּשׁ

לֹא פֹּה בָּעוֹלָם

אֲנַחְנוּ יַחַד יַחַד שְׁנֵינוּ שָׁם

 

 

 

 

 

   

 

3 תגובות

  1. פוסט מרתק תמי

  2. ריקי דסקל

    תמי יקרה
    טוב לראות אותך פה
    חבל שבנסיבות כאלה
    כמו שחנה כתבה פוסט מרתק
    וכדבר הקלישאה : נותר לקוות שיפגוש באחת היחידה שם !
    עצוב
    יהי זכרו ברוך

© כל הזכויות שמורות לתמי קאלי