תמי פיאלקוב קאלי מוכשרת…

   *את שיר מס' 1 כתבתי לפני שידעתי שסילמן יצית עצמו… 1.  ריח נדודים באוויר ואין ארץ בְּמולדת שעשויה מגרעין רקוב. כה מֻכֶּה דין וּמִדְרָש בה, ואנו שורדים ממפגן להפגנה, אפילו נביאים גוססים מִסֵּבֶל.                                                                                                                    , אנא נִבְרַח טרם חֻרְבַּן כבר מָאַסְנוּ באין-דרך ובאין צדיק פורח נחרחר כגמל בכיכר העיר עד עֵת יבוא התרנגול ויקרא בקול קוקוריקו-   2. יכולתי ...

   רמי דיצני צלצל אלי באותן שנים בהן לימדתי קבוצות של אנשים, את סודות האיבחון והריפוי הביואנרגטי. שיטה אזוטרית שלמדתי מרפי רוזן ז"ל. רמי לא היה תלמיד קל, תמיד ביקש הסברים באופן אישי ופרטי כדי להבין את החומר הנלמד ואני בחיוך קראתי לו חייזר. כתמורה לשיעורים הפרטיים היה שולח לי בדאר את ספרי השירה שלו עם הקדשה אישית. ואני הרגשתי ...

  אמא התרוקנה מעצמה היא שוכבת מאובנת תחת כלוב אבן אני שומעת את שריקת עצמותיה החלולות וקולה קר ומוצק מתגלגל כמו מפל סלעים היא מתפוררת לחצץ לזכרונות קטנים וּרחוקים   לו יכולתי להדביק רסיסים   לנצור כישוף אהבה ממנה          

אַךְ  יָצַאתִי מרחם והייתי כזְכוּכִית, חיה מתנועעת בקסם הגוף. אלוהי האהבה נשקו על מִצְחִי, לחשו  בחֶדְוָה פתיתי חלומות באזני   מְלֹא היקום היה נסתר בתַּעֲלוּמָת עתיד, וגדלתי שקופה, בָּשקיפות  הבוטה שעברה דרך רקמות הכלי. והייתי כלֹא הייתי, מלבד אור וחושך שעברו דרכי   מִשֶּׁנִּכְנַס אָביב ונשזרו פרחים באגרטל חיי – יכולתי להכיל מים ואותךָ