בננות - בלוגים / חן קלינמן / עבור חנה טואג. יד פשוטה מאחיזה
חן ישראל קלינמן
  • חן קלינמן

       

עבור חנה טואג. יד פשוטה מאחיזה


יָד פְּשׁוּטָה מֵאֲחִיזָה

 

 

לֹא מַפְתִּיעַ. לְאַחַר כְּשָׁלֹשׁ יְמָמוֹת שֶׁל נִסְּיוֹנוֹת שָׁוְא לִדְלוֹת אֵיזוֹ נֶחְמָדוּת, לִשְׁלוֹת אֵיזֶה מְאוֹר פָּנִים, לֶאֱרוֹת אֵיזֶה חֹם גּוּף, חָדַלְתִּי מִכָּךְ בְּאַחַת, מְקַבֵּל אֶת הַדִּין, מֵסִיר אֶת מֻעֲמָדוּתִי וּמִתְפַּנֶּה לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים.

זֶה מָה יֵשׁ.

כַּמּוּבָן שֶׁמֵאוֹתָהּ נְקִיפַת הַכְרָעָה בָּהּ נֻשְּׁלוּ מוֹשְׁכוֹת הַצִּפִּיָּה מִמֶּרְחַב הָאֲנָשִׁים וְשֶׁקֶט קָרִיר וְנָעִים הֻטַּל בּוֹ כְּמוֹ צֶל עֵצִים, מֵאוֹתָהּ נְקִיפַת הַכְרָעָה מִיָּד בִּקְּשׁוּ אוֹתִי חִיּוּכִים, נָקְשׁוּ עַל קַנְקַנִּי מַבָּטִים וּשְׁאַר הַפְנָיוֹת נוֹכְחוּת וּכְמוּסוֹת מְשִׁיכָה.

קַבָּלַת הַדִּין הִיא נִדּוּף אֲחִיזָתוֹ. אָנוּ מֻנָּחִים צַעַד לְאָחוֹר מִתּוֹךְ רְאִיָּה תָּמָה וְהַדִּין נוֹשֵׁר מֵאֵלָיו. כָּכָה זֶה.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּךְ הֵם הַדְּבָרִים גַּם בְּדִינֵי פַּרְנָסָה.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּךְ הֵם הַדְּבָרִים גַּם בְּדִינֵי מִלְחָמוֹת.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּךְ הֵם הַדְּבָרִים בַּמָּוֶת.

אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּךְ הֵם הַדְּבָרִים בְּסִדְרֵי בְּרֵאשִׁית.

אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי כָּךְ הוּא תִּקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ גְּאֻלָּתוֹ.

הָעוֹלָם נוֹשֵׂא בִּכְנָפָיו נַחַת רוּחַ שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם. וְכָל זֶה בְּהֶשֶּׂג יָד,

יָד פְּשׁוּטָה מֵאֲחִיזָה.

 

27 תגובות

  1. הברור מאליו והכה קשה להשגה ויישום עטוף בהרבה מילים מנעימות, שאולי קל יהיה ליישם את השורה הנפלאה האחרונה – ולו ליישם רק היום, אולי גם מחר.

    • היי ענת,
      תודה על תגובתך. אכן, משום מה דווקא הברור מאליו, הפשוט, לעיתים קשה כ"כ ליישום, אולי דווקא בשל פשטותו.
      הבה ניישם, בוודאי בימים כגון אלה. כל אחד ומאמצו הפרטי. חן

  2. חזק, חזק. שיר חשוף רטורי ובעל עוצמה. אנ דווקא מאוד אוהב את ריבוי המלל אצל קלינמן. זה מיטיב עם שירתו. רני

    • למה התכוון הסופר רני יגיל במילתו "דווקא??

      • ענת, כיוון שרני מכיר טוב את כתיבתי, נדמה לי שהוא התכוון לאמירה כללית בעניין אורך היריעה של שיריי, לאו דווקא קשור לכאן (או לתגובתך שלך), ולהשקפת העולם שניתן ואף רצוי להתרחב מן הכתיבה הקצרה, המדודה, המאופקת, שהורגלו בה רבים בעיקר מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. חן

    • רני, תודה לך.
      ואגב, יישר כוח ובהצלחה ואיחולי בריאות לבוריס גרוס. אני כבר העברתי תרומה. חן

      • תוכל לברר על שם מי החשבון? ללא ציון שם המוטב מסרבים להעביר את הכסף

        • היי שירלי,
          אותי שאלו על שם מי החשבון ואמרתי שאני לא יודע ומדובר בתרומה. אז ציינתי את שמו של רן יגיל ולא הייתה בעיה – הסכימו להעביר. חן

          • עבור אבא של שירילי:
            אין בעיה, קיבלתי את מכתבך (לא היתה לי כתובת אימייל לחזור אליה, לכן אני עונה כאן) ובשמחה – אם אכן הדבר לא יסתדר עד אז, ביום שישי אעשה כדבריך. כל טוב, חן

  3. חני ליבנה

    חנה טואג ראויה לשיר,השיר יפה בעיני

  4. הָעוֹלָם נוֹשֵׂא בִּכְנָפָיו נַחַת רוּחַ שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם. וְכָל זֶה בְּהֶשֶּׂג יָד,

    יָד פְּשׁוּטָה מֵאֲחִיזָה.

    יפה מאד !

  5. "יד פשוטה מאחיזה"
    פשוטה לקבל, בלי ציפיות, כעני משחר לצדקה…
    פשוטה גולמית, שמתקלפת, מתפשטת ממסכות…

    פשוטה שמרפה.

    אכן, "קבלת הדין היא נידוף אחיזתו"

    היכולת להרפות דורשת למידה מתמדת, ובעיני זו אחת הלמידות היותר משמעותיות בחיים.

    שנצליח :)

    • היי פרפר,
      מסכים איתך – זו למידה מתמדת והיא משמעותית ביותר. למידה שיש בכוחה לתקן עולמות ולהחזירם למוטב, המוטב שהיה שם/כאן כל הזמן.

      לילה טוב, חן

  6. אורה ניזר

    אהבתי מאד חן, את כפל הכוונה " יד פשוטה מאחיזה" וכל המשתמע מכך, לחיים יש קצב וסדר משל עצמם כמעט כמו תשבץ בעיקר אם מרפים מרגישים את זה.

    • היי אורה (שמחתי על מפגשנו פנים אל פנים),
      תודה על תגובתך כאן, אני חש שהרגשת בלב העניין. חן

  7. וואו. חכם ויפה ומרגש.
    כ"כ יפה להשתמש כך בדו-משמעות של פשוטה.
    ובכלל כ"כ יפה.

  8. היי חן שמחה שכתבת
    איזו מתנה השיר הזה לי
    באה לי בזמן הנכון ובמצב רוח המתאים.
    אחד משיריך היותר חכמים והיותר עמוקים.
    אכן קבלת הדין היא נידוף אחיזתו,
    רק יד פשוטה מאחיזה מאפשרת לנו לחוש בגדול מאיתנו וכך באמת בכל תחום בחיים

    אהבתי את שפתו המיוחדת והמקורית של השיר ביטוי כמו: לארות חום גוף
    הוא חד פעמי
    תודה על ההקדשה
    שמחה שאתה כאן, חן יקר

    • חנה, מאוד שמח שאהבת, הייתה לי תחושה שכך יהיה.
      ד"ש חם, הבה נשוב נתראה אך כראוי, לאורך זמן ובנחת רוח. חן

      • חכמה גדולה ועם זאת פשוטה עולה מן השיר היפה הזה
        וכמה קשה להרפות את היד מאחיזה
        אחד השעורים הכי קשים
        שיר יפהפה

        • כן, לא פעם אנו נוכחים לראות כי הפשוט הוא הקשה ביותר. נדמה לי שזה כך כיוון שככל שמעמיקים מתקרבים אל יסודות הקיום, והלא יסודות – פשוטים הם, בלתי מחולקים.
          תודה רבה על התגובה האוהבת. חן

  9. הי,
    נכנסתי לכאן לעת ליל ופתאום שמתי לב שהחזרת אותו…
    תודה :)
    זה היה עבורי עיתוי טוב לקרוא אותו שוב…

  10. ואני נכנסתי לכאן לעת ליל ושמתי לב לתגובה של פרפר ותהיתי אם ניתן יהיה לאחוז עד פשיטת ידיים ופרישת כנפיים בשיריך שישבו להתפרסם במרחב מטע זה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לחן קלינמן