בננות - בלוגים / / סידהרתא
חן ישראל קלינמן
  • חן קלינמן

       

סידהרתא

 

 

 

*

עַכְשָׁו, כְּשֶׁשָּׁוִים בָּאוֹר כֻּלָּנוּ, כְּשֶׁזְּמָן שׁוּב אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ,

 

עַכְשָׁו, כְּשֶהַגּוּף תָּמִים,

אֲפִלּוּ אֲחוֹרַיִךְ הַמֻּשְׁלָמִים, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נוֹדָעוּ,

אֲפִלּוּ מוֹרְדוֹת מֹתְנַיִךְ, שֶׁהָיוּ כְּאֶרֶץ גְּזֵירָה,

שְׁלוּחִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

 

וְאֵין לַדַּעַת אִם לִצְחוֹק אִם לַחֲרוֹד, כְּשֶׁכָּךְ מִתְנַשֵּׁל מִכֹּל נְכָסִים

כְּשֶׁכָּךְ מִתְבַּדֵּל מִכֹּל הֶבְדֵּלִים,

 

וְהַכֹּל אֲפוֹר עוֹמֵם, פָּשׁוּט וּלְלֹא צֵידָה,

בַּדֶּרֶךְ

אֶל הַשַּׁלְוָה הַגְּדוֹלָה.

(השיר התפרסם בעבר בכתב העת "מראה", חוברת מס' 2).

 

 

 

17 תגובות

  1. חן, שיר יפה מאוד והכותרת, למי שמכיר, תואמת את תוכנו. שוב עולה אותה אהובה אך הפעם בהקשר של רוגע הנובע משלווה גדולה המתערסלת לה במים. איברים חשופים בלא מלבושים וצידה כדבר סמלי. על רקע הרציחות הנוראות והזוועתיות של נשים בשבוע האחרון של עוד רוצח מתועב וארור המהלך בינינו, הרי אפשר לשאוב נחמה משיר האהבה הרגיש הזה ולקוות כי האנושי לא הפך זר לנו. רני.

    נ"ב (בלי קשר) – המשורר הוא אליהו טסלר.

    • רני היקר, איך אומרים – גם בזו הפעם נעמת לי מאוד.
      ונכון, שוב אותה אהובה, אך באמת מתוך עמדה אחרת ומתוך תכונת התכוונות לדרך אחרת, חדשה, אך מובטחת. הלא היא הדרך אל השלווה הגדולה, שהיא אכן אנושית מכולן ועם זאת מתפרקת מכל נכסי האנוש המגובנים. אנושיות יחפה.

      ותודה על שזכרת למצוא לי את השם. בלי נדר אעיין בו.
      אה, וראיתי שבוריס צרוֹף הצטרף אלינו. שיהיה במזל"ט ובשעטו"מ. יישר כח על הגיוס היוקרתי. חן

  2. זהו שיר האהבה האולטימטיבי, חן היקר בתוך האור הגדול, בתוך השלוה הגדולה המנשלת מנכסים של חומר ,משילה את עור הפיזי ומצמיחה במקומו אור. השיר נוהה אל האשה הגדולה מהחלומות רוצה לראות את פניה ולא את אחוריה תרתי משמע ,ואתה כתבת לי על שירים רוחניים .קטונתי על ידך, חן היקר

    • ואיזה יופי מתקשר השם של השיר לנושא

      • חנה היקרה, כמעט מיותר לומר עד כמה תגובתך ריגשה אותי.
        חנה, זה אני שקטונתי. ומי כמוך יודעת שבסופו של חשבון הדרך היא אותה הדרך לכולנו. נדמה כי כולנו חוזרים אל בראשית.
        השיר אכן נכתב במקום אחר. דרוש היה לעבור דרך צואר בקבוק של סיגֵי סבל ומחנק רוח, כדי לשוב ולנשום נשימה חדשה, בדרך אל השלווה הגדולה.
        תודה מקרב לב, חן.

  3. איזה תאור נפלא של נירוונה.
    הצלחת (לשניה) ללשכנע אותי שזה אפשרי.
    אני מאד אוהב את השיר הזה.

    • אח גיורא, למה רק לשנייה…
      לא שאני מתלונן, גם שנייה אחת היא עולם ומלואו. כך שנדמה כי אני את שלי עשיתי לעת עתה.
      בפעם הבאה לשתי שניות, אחר כך אולי נכפיל לארבע. לאט לאט 😉

      תודה ודרישת שלום חמה, חן.

  4. איתי בן אליעזר

    חן, זהו שיר יפה מאד בעיני. החושני והרוחני מתמזגים כאן לתמהיל פשוט ומופלא. השיר נוגע בי, ממש פיזית, וגם מצליח לעורר את המקום בו מאופסנים החלומות.

    באמת מרגש.

    איתי

    • היי איתי, טוב לראותך.

      שמחתי במילותיך הכנוֹת והרגישוֹת.
      גם מירגשתָ את החושי והרוחני, גם חשת את הנגיעה הממשית וגם התעוררת אל אותו מחוז חלומות מופלא.
      הנה נדמה כי השיר לא יכול לבקש לעצמו יותר מכך. גם אני.

      רוב תודות, חן.

  5. חן, ראה כמה מסונוורים המגיבים לאורך
    שלעולם לא יהיה "אפור עומם, פשוט" (כפי שנדמה) ליותר מרגעים של אנושיות מנעימה, תובנתית ולא יחפה.

    • לתגובה מעליי,

      תודה רבה. אם כך אני רק יכול לקוות שהסינוור נעים…
      ואהבתי את התגובה, כי נדמה לי שהיא מתכתבת עם שירים אחרים שלי כאן, איזה יופי. חן

  6. השלווה האולטימטיבית שאור בוקע ממנה בשירך, חן

    • חני, תודה רבה על התגובה מחזירת האור שלך, חן.
      (וכשאני חושב על זה המשפט שכתבתי כאן עכשיו נפתח ומסתיים באופן כמעט זהה…).

  7. הו סידהרתא, איזה שיר פרידה מקסים ממנעמי הזוגיות.
    לא תתחרט? 🙂

    • היי אמיר,

      אכן, גם פרידה יש כאן.
      ולגבי השאלה שהעלית, מממ, ובכן אני אניח לסידהרתא לענות במקומי… 😉

      שמח שאהבת את השיר,
      רוב תודות, חן.

  8. הי חן, השיר ממש משרה רוגע, ונראה שהוא לא בדרך, אלא כבר שם.

    • היי סיגל,

      אני שמח שהשיר משרה רוגע.
      התחושה שלך שהוא כבר שם ולא בדרך מעניינת ונכונה בעיניי. זה מזכיר לי בהקשר הסִינִי שלנו כאן את הדאו-דה-צ'ינג, הלא הוא ספר הדרך הדרך והסגולה של לאו טסה. וברוח הדברים שם הרי שאפשר לומר כי הדרך היא גם ההגעה, הפרוזדור הוא גם הטרקלין.

      רוב תודות, חן.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחן קלינמן