ארכיון כותב: חן קלינמן

עבור חנה טואג. יד פשוטה מאחיזה

יָד פְּשׁוּטָה מֵאֲחִיזָה     לֹא מַפְתִּיעַ. לְאַחַר כְּשָׁלֹשׁ יְמָמוֹת שֶׁל נִסְּיוֹנוֹת שָׁוְא לִדְלוֹת אֵיזוֹ נֶחְמָדוּת, לִשְׁלוֹת אֵיזֶה מְאוֹר פָּנִים, לֶאֱרוֹת אֵיזֶה חֹם גּוּף, חָדַלְתִּי מִכָּךְ בְּאַחַת, מְקַבֵּל אֶת הַדִּין, מֵסִיר אֶת מֻעֲמָדוּתִי וּמִתְפַּנֶּה לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. זֶה מָה יֵשׁ. כַּמּוּבָן שֶׁמֵאוֹתָהּ נְקִיפַת הַכְרָעָה בָּהּ נֻשְּׁלוּ מוֹשְׁכוֹת הַצִּפִּיָּה מִמֶּרְחַב הָאֲנָשִׁים וְשֶׁקֶט קָרִיר וְנָעִים הֻטַּל בּוֹ כְּמוֹ צֶל עֵצִים, מֵאוֹתָהּ נְקִיפַת הַכְרָעָה ...

קרא עוד »

לצבוט

      אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לִצְבּוֹט אֶת הַמְּתִיקוּת שֶׁלָּהּ כְּשֵׁם שֶׁצּוֹבְטִים לֶחִי, לִתְפּוֹס בָּהּ כְּשֵׁם שֶׁתּוֹפְסִים הִשְׁתַּקְּפוּת – מַפְסִיקִים לְהַנִּיחַ שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת,   לַגַּעַת בָּאִידֵיאָה, בָּעֶצֶם, בַּפֶנוֹמֶנָה, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן, אֲבָל יוֹדֵעַ כִּי מַמָּשׁ כָּאן,   לֶאֱחוֹז כְּשֵׁם שֶׁרֶגֶשׁ אוֹחֵז בְּרֶגֶשׁ, וְלֹא בְּגוּף אָחוּז רֶגֶשׁ, לְהַשִּׂיג כְּשֵׁם שֶׁמַּשִּׂיגִים הִתְגַּלּוּת – חוֹרְגִּים הַחוּצָה וּמְדַבְּרִים רוּחַ בְּרוּחַ.      

קרא עוד »

סידהרתא

      * עַכְשָׁו, כְּשֶׁשָּׁוִים בָּאוֹר כֻּלָּנוּ, כְּשֶׁזְּמָן שׁוּב אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ,   עַכְשָׁו, כְּשֶהַגּוּף תָּמִים, אֲפִלּוּ אֲחוֹרַיִךְ הַמֻּשְׁלָמִים, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נוֹדָעוּ, אֲפִלּוּ מוֹרְדוֹת מֹתְנַיִךְ, שֶׁהָיוּ כְּאֶרֶץ גְּזֵירָה, שְׁלוּחִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם.   וְאֵין לַדַּעַת אִם לִצְחוֹק אִם לַחֲרוֹד, כְּשֶׁכָּךְ מִתְנַשֵּׁל מִכֹּל נְכָסִים כְּשֶׁכָּךְ מִתְבַּדֵּל מִכֹּל הֶבְדֵּלִים,   וְהַכֹּל אֲפוֹר עוֹמֵם, פָּשׁוּט וּלְלֹא צֵידָה, בַּדֶּרֶךְ אֶל הַשַּׁלְוָה הַגְּדוֹלָה. (השיר התפרסם ...

קרא עוד »

פקיעה

  הֲלֹא הַלִּירִיקָה הִיא רֶגֶשׁ סוּפֶּרְלָטִיבִי הַנִּלְחָץ אֶל שְׁמוּרַת הַהַכָּרָה דֶּרֶךְ צַוַּאר הַבַּקְבּוּק שֶׁל הַמִּלִּים.   לוֹמַר לָךְ עַד כַּמָּה כְּתֵפַיִךְ עַד כַּמָה מִשְׁעַן רַאֲוָה. שְׁעָרֵךְ מְיֻשָׁב שָׁם, מְפַזֵּר הַבְטָחוֹת, וְרַגְלָיו מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת בְּמוֹרְדוֹת הַשְּׁכָמוֹת. לְעִתִּים אֲנִי מְזָהֶה אוֹתוֹ מִתְרַפֵּק תּוֹדָה בִּמְרוֹמֵי אֲהֲבָתוֹ וְכָרִיּוֹת הַפָּנִים שֶׁלִּי מְדַבְּרוֹת נְהִיָּה.   אַתְּ יוֹדַעַת, הַגֶּשֶׁם מְנַגֵּב דְּהִיּוֹת, מְפַכֵּחַ גְּבוּלוֹת. מִשּׁוּם כָּךְ אֶשֶׁד הֶעָלִים הַמְפֹרָט ...

קרא עוד »

הנה רגליי

    *     הִנֶּה רַגְלַי עוֹמְדוֹת עַל רַגְלֵיהֶן וּמֵטִילוֹת עֹגֶן הַשָּמַיְמָה.   יָדַי פּוֹתְחוֹת אֶת יְדֵיהֶן וּמַשְׂבִּיעוֹת אֶת רְצוֹנָן הַחַי.   נְשִׁימָתִי נוֹשֶׁמֶת עֲמוּקוֹת וּמַבְדִּילָה בֵּין מַיִם לְמַיִם.   לִבִּי פּוֹתֵחַ אֶת לִבּוֹ וְאוֹהֵב בְּכֹל לְבָבוֹ.   פִּי פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו וְנוֹתֵן שֵׁמוֹת בְּעֶצֶם הַטֹּהַר.   עֵינַי פּוֹקְחוֹת אֶת עֵינֵיהֶן וְקוֹרְאוֹת אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת.   אֲנִי נָסוֹג לְעֶלְיוֹנָיו נִצָּב ...

קרא עוד »

על סמך חלום נורא

* עַל סְמָךְ חֲלוֹם נוֹרָא קָם אֶל עוֹלָם בְּאֵין מוֹצָ. אֵין לִי כֹּחַ מֶרְחָק מִן הָאָיֹם הַזֶּה, הַכָּרָה לֹא מַצְלִיחָה לִמְתּוֹחַ מֵעָלֶיהָ, עַל פָּנֶיהָ נִכְפֶּ.   עַל סְמָךְ חֲלוֹם זַלְעָפוֹת קָם וְרַגְלַי בְּיָדַי, עֵינַי נְתוּנוֹת בַּסַּד, לִמְתּוֹחַ, אִם אֵין לַקַחַת צַעַד אָחוֹר, אוּלַי קָדִימָה בְּכֹחַ.   עַל סְמָךְ חֲלוֹם תַּזְהֵמָה קָם אֶל עוֹלָם בְּאֵין שִׁירָ, אֶל כְּבָר הָיִיתִי בַּשִּׁיר הַזֶּה, ...

קרא עוד »

לנוע בין נצחים, על ספרה החדש של עפרה קליגר

      עפרה קליגר כותבת פצעים בשקט. היא לא מחפשת תחפושות, היא לא כותבת עם רווחים של נחת, היא לא כותבת מתוך מעגלים שניוניים ושלישוניים. קליגר כותבת במעגל הקיום הראשון – כשאין ברירה, כשחייבים, כשישנה מלאוּת בלתי אפשרית, של יש או של אין, כאשר אושר עד דמע או כשחשכת סַנוורים: "כְּאוֹחַ מְאַוְאֵחַ/ כמעיָן מפכפך/ באפלת סלעים,/ כְּעַקְעָק מְעַקְעֵק כמו/ ...

קרא עוד »

שיר געגוע

נוכחתי לראות כי חתולים יותר מרצויים כאן אצלנו. אז חשבתי לשתף גם אני ב"שירי חתולים" (השירים הופיעו לראשונה בספרי, "צעדים במרחב"). הפוסט הזה מוקדש ליעל ישראל ולמוטל. שיר געגוע     א. מַמָּשׁוּת הֲוָיָתָהּ מִזְדַּקֶּקֶת מִתּוֹכִי מָתוּן מָתוּן כְּמוֹ בִּלְוָיַת הַמַּבָּטִים אַחַר הִתְרַחֲקוּתָהּ בְּמוֹרַד הָרְחוֹב וְעַד לִיצִיאָתָהּ מִתְּחוּם שְֹדֵה הָרְאִיָּה,   אֲבָל הֵעָרְמוּת גַּעֲגּוּעַי הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת בְּמֵעֵין צְבִירַת הַהוֹן שֶׁל ...

קרא עוד »

בשם הנעלבים ואינם עולבים, או קווים לדמותו חסרת הדמות של הטוקבק

    אחת התופעות שהרימו ראשן עם הגיח האינטרנט לעולמנו היא הטוקבק, דהיינו התְגוּבִית. יש משהו שובֶה, אפילו משכֵּר, באפשרות היסודית הזו של כל אדם לכתוב את אשר על ליבו ושִׂכלו ולקבל מיידית במה ציבורית לכך. כמובן שהתופעה התרחבה, השתכללה, התפארה, כוננה פורומים, בלוגים, אתרים אישיים, קהילות וכהנה וכהנה. בכל מבנה אנושי, תרבותי, נמצא תכונות והתנהגויות אנושיות. כך גם בכל ...

קרא עוד »

דפרסיה

          מצורף כאן שיר שכתבתי לפני כשמונה שנים ומופיע בספרי "צעדים במרחב" (הוצאת כרמל). אני עדיין מתפלא מימים בהם הִשׂכלתי לעשות חגיגת שיר כזו ממצב רוח מאוד לא חגיגי… דֶּפְּרֶסְיָה     בַּתְּחִילָה חָשִׁים אֶת הַכֹּל מִתְאַפְיֵן בְּכָּכָה, מִתְדַּפֵּק אֶל הַחַלּוֹנוֹת כְּמוֹ מַטַּח יְרִיּוֹת סְרָק, הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַזְּמָן כְּמִקְפָּא שֶׁל סְתִימוּת סוֹפָנִית. מִתְאֲרֵי הַחוּשִׁים נָעִים מִכֹּחַ גַּלְגַּלֵּי ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחן קלינמן