מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת

רוּת רוֹצָה לָמוּת. גַּם שְׁאַר בְּנֵי אֱנוֹשׁ יוֹדְעִים שֶׁזֶּה צָפוּי עָיַפְתִּי. מִזְּמָן לֹא עוֹפַפְתִּי. לֹא חָוִיתִי לֹא חָזִיתִי. שָֹרַדְתִּי. וְכָל הָעֵת אֲנֲי שׁוֹקֶלֶת כַּמָּה נִפְלָא הָיָה כְּשֶׁמְנַת חֶלְקֵנוּ הָיְתָה קְצוּבָה, בְּמָנוֹת זְעִירוֹת כְּמַעֲדָן שֶׁאֵין לְהַפְרִיז בּוֹ… עֵת לֹא רַבִּים הִסְפִּיקוּ לַחַוּוֹת דִּכָּאוֹן. הַמַּחֲלוֹת הָיוּ קָשׁוֹת וּקְצָרוֹת. הָהָשְׁלָמָה עִם הַגּוֹרָל אוֹ עִם הַמֻּטָּל. חָטָאנוּ בַּאֲשֶׁר לֹא יָדַעְנוּ. עָבַרְנוּ בֵּין שִׂמְחָה לְיֵאוּשׁ ...

חסול ממוקד   קוֹרֵאת סֵפֶר בַּכּוּרְסָה מַצִּיצָה בַּקּוּפְסָה –קַרְנָבָלִים קַרְנִיבוֹרִיִּים: מְפַנִּים אוֹתָם אוֹתָם? אוֹתָנוּ? נִתָּן לְנַסּוֹת שׁוּב, כַּמָּה תְּשַׁנֶּה עוֹד תִּסְבֹּכֶת בְּפִגּוּעַ שֶׁקָּדַם לְתַקְרִית שֶׁקָּדַם לַסִּכּוּל שֶׁקָּדַם לַחִסּוּל שׁקָּדַם לַפִּצּוּץ אוֹ לַלִּינְץ' שֶׁקָּדַם לָהַחְמָצָה שֶׁל מַשֶּהוּ מַרְהִיב! מְמֻקָּד כִּמְעַט (שְׁנֵי סֶנְטִימֶטֶר אוֹ מֶטֶר)! מַרְאוֹת שֶׁאָסוּר לְהַרְאוֹת וְאֵינְסוֹף מִנְהָרוֹת… כֵּן, הָיוּ עוֹבְרֵי אֹרַח.   שָׁם מֻבְטָחוֹת בְּתוּלוּת לַשָּׁאהִיד -אֶצְלֵנוּ שַׂקִּיּוֹת שְׁחוֹרוֹת ...

  כתבתי     כָּתַבְתִּי שִׁיר עַל מָוֶת וְחֵסַּלְתִּי אוֹתוֹ בְּאִבּוֹ אַךְ הוּא שָׁב וְחוֹתֵר בֵּין חָרִיצִים וַחֲרָכִים מִתַּחַת לַסַּף וּמְטַפֵּס בַּחַלּוֹנִים.   רוֹבּוֹט פֶּרְפֶּטוּאָלִי, תָּכְכָן שֶׁאֵין לְשַׁחֲדוֹ, אִלֵּם וּמְמֻקָּד, חֵרֵשׁ לִזְעָקוֹת וּלְהִתְנַכְּלֻיּוֹת מִזֶּה עֲדָנִים, פְּרוֹלֵטָר אָדִישׁ לְחַנֻּפָּה – הָאוֹפְּיוּם הָאוּלְטִימָטִיבִי לִיגְעֵי סְאוֹן חַיֵּיהֶם.   עַל כְּנָפָיו הוּא נוֹשֵׂא וּבְכַפָּיו וּבְאַמְתַּחְתּוֹ מָשָׂאוֹת בַּליְאַמְּנוּ אֲשֶׁר הוּרִיקָנִים הֵם חִיּוּךְ לְעוּמָתָם – וְהוּא מַשְׁגִיחַ ...

—– למנצח על הדומיות   בחשכה, מול מנצח קפדן המתנועע באלם ובדיקנות בטלויזיה צבעונית ומאיים במקלון על חבורה קודרת בבגדי ערב בארמון מפואר מדי – ואין קול ואין הגה וצליל למוסיקה שמימית ערטילאית – אני חסה על מאמצי הנגנים.   בחדר הסמוך נמים הנמים ואני באפלולית מרוכזת בהבעות הפנים מנחשת את הנעימה – כמנהגי לאחרונה.   הם, חשבתי תחילה, יהפנטו ...

אילוצים       מֶרְחָק הָיָה מָקוֹם שֶׁאִמָּא לֹא שׁוֹמַעַת   וְהַמִּלִּים חַפּוֹת מֵעֹדָפִים.   הָיָה טֹהַר בַּשְּׁתִיקָה בַּנֶהָמָה וּמַשְׁמַעוּת מִלֵּב אֶל לֵב.   הַמֹּחַ הִתְאַמֵּץ אָז לִקְלֹט וּלְנַוֵּט   אוֹגֵר בִּנְבָכָיו תְּהוֹמוֹת וּגְבָהִים תְּמוּנוֹת וּמִלְמוּלִים   לִשְׁעַת דְּחָק.   לְעֵת מֶרְחָק.         נובמבר תשס"ב

אור חמקני   אֶת הָרַע נִתָּן לְזָהוֹת בְּלִי הֶרֶף: רַעַשׁ תָּמִיד שֶׁל חֶלְקִיקִים מִתְנַגְשִׁים. לִפְעָמִים נִגְלָה אוֹר – חַמְקָנִי כְּמוֹ הַמִּפְלֶצֶת בְּלוֹךְ-נֵס – הַמְחַלְחֵל אֶת מַהוּתוֹ בַּכֹּל…    אַךְ הַמִּשְׂחָק הַחֲשָׁאי, הַמְהַסֵּס, כְּחֵלֶק מִן הַטּוֹב – מְעוֹרֵר בִּי חַלְחָלָה.     אלול תשנ"ט

ראשיתי     מוֹצָא הַנֶּפֶשׁ בְּהַרְרֵי גַּעַשׁ וְאֵשׁ וְעִנְיָנָהּ עַד כְּלוֹת   עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קָרָט יֵאוּשׁ צָרוּף מְזֻקָּק מִסִּיגִים, מסְיָגִים, חוֹתָם עֲנָק, כָּבֵד עַל חָזִי אֶבֶן עַל בְּאֵר.   בַּבֹּקֶּר אֲנִי מִתְפַּזֶּרֶת כְּמוֹ הָעַרְפִּלִים מְלַחְלַחַת סְלָעִים וְאֶבֶן מְלַטֶּפֶת צְמִיחָה עֲדִינָה וְנֶחְבֵּאת בְּחַגְוֵי הַבַּיִת בֵּין דַּפִּים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ בִּמְכוֹנוֹת בְּאַהֲבָה וּבְמִלִּים,   מִשְׁתַּדֶּלֶת לְמַיֵּן אוֹתִיּוֹת לַתּוּר אַחַר אוֹת וּבְעִקָּר לְדַיֵּק לִפְנֵי הַחֹשֶׁךְ הַמִּתְחָרֶה ...

הרהור   חַיֵּי אָדָם קְצָרִים – מַפַּח רוּחַ שְׁמֵימִי.   אֵלִי אוֹהֵב אֶת מִי שֶׁבְּדַרְכּוֹ הוֹלֵךְ יוֹצֵר קָיַם לָעַד.       1985

קוראת בקפה     הַקּוֹרֵאת בַּקָּפֶה גִלְגְּלָה אֶת הַכּוֹס   לֹא הָיוּ מִשְׁקָעִים.   סוֹדוֹת שְׁקוּפִים וַאָטוּמִים לָעֲגוּ בְאֵלֶם   הַקּוֹרֵאת וּקְהָלָהּ נִרְתְּעוּ.     אַךְ הַכּוֹס פִּרְפְּרָה בַּיָּד הַמְאֻכְזֶבֶת   כְּגוּף   כְּכַדּוּר בְּדוֹלַח סָתוּם   אֲשֶׁר לִבָּתוֹ רוֹמֶזֶת:   הֶעָתִיד נִסְתָּר     מֵי טָהֳרָה מְחַלְחְלִים בְּעָפָר.           אב תשס"ז