מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
שינויים
כְּתַב יָדִי הִשְׁתַּנָּה
כְּמוֹ קִמְטֵי הַפָּנִים
וְשַׁבְרִירִיּוּת הַגּוּף.
יֵשׁ חֵן מְסוּיָם בַּהֲפַכְפָּכוּתוֹ
אַף כִּי מוּמְחֵי כְּתִיבָה שֶׁפַּעַם הִלְּלוּ
–חוֹשְׁשִׁים לְחַוּוֹת דֵּעָה
נוֹכַח שִׁנּוּיִים הִירוֹגְלִיפִיִּים
חֲסִינִים לְפִעֲנוּחַ.
דייקת לי גם הפעם, רות.
קמטי הפנים הם אמצעי הבעה, כמו הכתב.
מעניין ששניהם נתונים לשליטה מוגבלת בלבד של בעליהם וכן לטעויות של פרשנות מצד הקורא.
"חֵן מְסוּיָם" גם אני אהבתי את הדיוק רות 🙂
תודה לכן נעמה, תמר וריקי על הדברים החמים.
ערב טוב
רות
רות יקרה,
לאחר שקראתי אותו כמה פעמים,השיר נוגע יותר ללבי.
תודה עקיבא,
רות
יפה רות. יש יתרון בכך שה"מומחים" לא יודעים להסביר…
שבוע טוב, נורית,
תודה על האבחנה
רות
איזו חריפות! "מומחי כתיבה", "חסינים לפענוח", כמה חד. מומחי הכתיבה מהללים גם עכשיו, לא?