התשה
הַשְּׁלִיטָה בְּחַיַּי תָּמָה
תָּמָה הַשְּׁלִיטָה
אַף כִּי לְמַרְאִית עַיִן שָׂרְדָה.
גּוּפִי מִתְפַּרֵק לִרְצֹונוֹ
אוֹ בְאַקְרַאי:
הַמֹּחַ, הָרָצוֹן, הַנֶּפֶשׁ,
כֹּחַ הַחַיִּים – מַהשֶׁזֶּה –
נֶאֶחָזִים בִּשְׂרִידֵי הַיּוֹמְרָה:
הָרָצוֹן נִתְלָה בְּעָנָף מִתְנַשֵּׂא
יוֹדֵעַ שֶׁיִּצְנַח וְעוֹדוֹ מְנַסֶּה
לִשְׁאֹף רוּחַ מַמָּשׁ
אַךְ מֻתָּשׁ.
אין מלים, זאת התחושה הנוראה.
תודה על דבריך, אומי.
שבת שלום
רות
"ענף מתנשא" – שהוא ענף בעץ הגבוה של היומרה… איזה שילוב של דיווח על החלשות, יחד עם מודעות עצמית.
אבל כמו בשירים קודמים שלך, בסוף מופיעה הרוח, והיא הניגוד של כל המצבים הארציים ושל כל ההסברים הנמוכים.
תודה רבה.
תודה לך גם על כך שמן הקריאה במה שאת כותבת, מתברר לי הז'אנר הזה, של "בלוג", היתרונות שלו, האיכויות הייחודיות שלו.
את קוראת מדויק. תודה ושבת שלום.
רות
רות,
העיקר שאת מוסיפה לכתוב.
אני רוצה לנצל הזדמנות זו להתריע על דרכי הכתיבה של הלשון העברית. מישהו חשב לחסוך כתיבת תנועות ובלבל את כל היוצרות. גרם מליון טעויות, הבנה, משמעות, הטיה, דקדוק. אין יודכעינם כיצד לבטא מילה. אמנם ענין זה ידוע מכבר, אבל עד כה לא נמ צאה לה תקנה. שיטת הכתיבה שלנו היא בת אלפי שנים: הגיע הזמן להפוך אתוה מודרנית – למען יפי השפה, ולמען הקלה על הבנתה.
דוגמא קלה – ל"ה הפועל, בנסתר יחיד, בסגול או קמץ? בלי ניקוד החרוז מתפנצ'ר – ראי שירך.
משה
תודה על תגובתך המעניינת.
שפות משתנות לרוב באיטיות, במשך עידנים. ולכל אחת חסרונות היסטוריים.
בקרוב ידברו כאן מין אנגלית קלוקלת..
מילא
רות