מנחם אב
תַּרְחִישֵׁי חֹדֶשׁ אָב הִתְמַמְּשׁוּ
בְּלַהַט וּבִבְהִירוּת אוֹגוּסְטִיִּים.
וְאֵין מְנַחֵם –
מִלְּבַד מִלִּים
שֶׁגַּם בַּחֹשֶׁךְ מְהַדְהֵדוֹת חֲלוּלוֹת
וְאֵין מְנַחֵם –
נָחוּץ כָּאן חֹדֶשׁ אֵם.
***
יוֹם רִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ.
חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין סִכּוּי
אֲבַל הִתְקַשַּׁרְתִּי לְבִתִּי
וְהִיא עָנְתָה:
מֹשֶׁה מְחַכֶּה בַּרֶכֶב.
זֶה כַּנִּרְאֶה הַטֶּלֶפוֹן הָאַחֲרוֹן לַיִּשּׁוּב
– קָצָר וּפַסְקָנִי.
אוּלַי הִיא בָּכְתָה.
בָּכִיתִי אֲנִי.
מנחמת אב – אם כל כך חכם וכל כך נכון תמיד נייחל לנחמה . גם הבת המתקשרת לאימה, והאם איתה לבכות את בכיה.
במציאות שלנו נחוץ לנו לא חודש אם אלא שנת אם….
תמר
אהבתי את משחקי המשמעות בין מנחם אב לחודש אם אנחנו זקוקים למידת הרחמים שבאימא בינה כמה אנו זקוקים
השיר השני מתקשר לגרוש מישוב ככה הבנתי
מכל מקום עצוב שניתק הקשר ממקום שאוהבים וצריך לנוע ולנוד ממנו ברכב שיסיע הלאה מכאן
אהבתי את הרעיון של חודש אם… מסתכנת בלהישמע לא עכשוית, אבל חודש אמהי, רך ועוטף באמת יהיה מתאים…
שיר נוגע ללב ויפה .מסכימה עם דבריה של תמר אריאלי.
עפרה
מהר- תנו לנו חודש אם, הביאו אותו לכאן…
שני השירים שונים כל כך ביניהם, ובכל זאת, הם קשורים.
הראשון – משאלת לב לנוכח העובדה כי –
"תַּרְחִישֵׁי חֹדֶשׁ אָב הִתְמַמְּשׁוּ
בְּלַהַט וּבִבְהִירוּת אוֹגוּסְטִיִּים."
המילה "אוגוסטיים" ,תלת משמעית:
– שם החודש;
– שמו של אוֹגוּסטוֹס;
– פירוש המילה: "הוד והדר", "חגיגי".
השיר השני: אני מבינה שמדובר בעזיבה או בגירוש מיישוב מסוים:
"זֶה כַּנִּרְאֶה הַטֶּלֶפוֹן הָאַחֲרוֹן לַיִּשּׁוּב"
– בחודש אב.
אכזרי.
נגע בלבי הקשר של אֵם ובת.
—
תודה, רות. תודה רבה.
תודה לכולכן על התגובות לשירים.
כל טוב
רות
היש כאן רמז לכך שהאב אינו מנחם ולכן צריך חודש אם? ולא רק כתחליף, אלא כי האירוע כה קשה (מן הסתם קשור להתנתקות?), עד כי צריך חודש שלם לאם לנחם. בסופו של דבר גם האם לא מנחמת באמת. כי אם בוכה (יחד או במקום הבת)
סליחה על התגובה המאוחרת, נעמה. חשבתי כי השם מנחם אב מוגבל, אף כי היה הברקה של חז"ל.
שבטע טוב
רות