מסע
אֶת מַסְעֵי הַרוּחַ אֵיך אַגְדִּיר:
מְטַר עֲלֵי כּוֹתֶרֶת
מְטַר עֲלֵי שַׁלֶּכֶת
סִחְרוּר גַּלְגַּל בַּיְּשִׁימוֹן?
הָעוֹר הַנּוֹשֵׁם בַּמַּשָּׁב הַקָּרִיר
תַּהְפּוּכוֹת הַבֶּגֶד
זַלְעֲפוֹת הַגֶּשֶׁם
דִּשְׁדּוּשׁ בְּבִצָּה, מֵי אַגְמוֹן
הַמַּבָּט מִלְמַעְלָה
יְצִיאָה מִן הַלֵּב
שְׁמִיטָה
וְאוּלַי תִּמָהוֹן.
וְהָיָה זֶה מַסָּע
עֵת הַחֶדֶר נִתָּק
מַמְרִיא בְּחַשֵּכָה מְכֻכֶּבֶת
וּכְבָר זָכַרְתִּי כִּי הַאַרְנָק וְהַתְּעוּדוֹת נוֹתְרוּ עַל הָאָרֶץ
וְאֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה —
וּמַה לִּי בְּנוֹפִים עֲרִירִים מוּפְגָּזִים בְּעָדְפֵי יְקוּמִים
שֶׁאַחֲרֵיהֶם עוֹף לֹא צִיֵּץ
וְהַפְּרָחִים קָפְאוּ –
מִנַּיִּן הִגִּיעוּ תָּמַהְתִּי
כְּשֶׁפָּקַחְתִּי עֵינַיִם –
אַחַר הֶעֱסִיקוּ אוֹתִי עִנְיָנִים אַחֵרִים.
הַמַּבָּט מִלְמַעְלָה
יְצִיאָה מִן הַלֵּב
שְׁמִיטָה
וְאוּלַי תִּמָהוֹן.
במסע הזה, חוכמת הלב ועומק המבט מפליאים לקחת חלק במחזוריות החיים, הצמיחה והכמישה.
גבולות רוטטים של תודעה ורגש נוגעים בנקודת ההתכה של הקיום.
שירה בוראת עולם!
תודה רוחה,
שמחה שחזרת.
רות
רות,
אני במסע (קריאה נוספת) עם "מודע מזמן אחר".
המסע הנוכחי מסתיים בהתעוררות.
תודה! על שניהם
ושבת שלום, רות יקרה.
ראו, כיצד בשיר זה "האמצעים האומנותיים" משרתים את "המסר". שימו לב לפער במשלב הלשוני,בין משפטי המסגרת (הראשון והאחרון) המאד ארציים ,לבין יתר השיר שעם התרוממות הנפש, גם הלשון הופכת להיות יותר ויותר נשגבה עד הנחיתה ארצה.
תודה על התגובות המעניינות.
רות