מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
—–
למנצח על הדומיות
בחשכה, מול מנצח קפדן
המתנועע באלם ובדיקנות בטלויזיה צבעונית
ומאיים במקלון על חבורה קודרת בבגדי ערב
בארמון מפואר מדי –
ואין קול ואין הגה וצליל
למוסיקה שמימית ערטילאית –
אני חסה על מאמצי הנגנים.
בחדר הסמוך נמים הנמים
ואני באפלולית מרוכזת בהבעות הפנים
מנחשת את הנעימה – כמנהגי לאחרונה.
הם, חשבתי תחילה, יהפנטו אותי לרוגע, לרגע.
מאמציהם עולים בתוהו כוונות.
מכסת תרבות נחשבת ומורכבת דחויה
אחרי סיטקומים תפלים וסרטים דהויים.
בערבי הצדעה יסביר המנצח לקהלו הקשוב עד כמה
בצוע חי חשוב.
– אני כבר מתקשה לקרא ביום,
האור שורט אישונים נוקשים
ובעלות עמוד השחר, כמו באגדות,
עת פוצחות הצפורים בציוץ נחרץ –
משתחוה המנצח הנוקטורני בקפידה,
מצביע בנמוס על נגניו המתוחים, החנוטים בחליפותיהם העתיקות
בארמון המוזהב
ספוג תרבות עקשת.
וכתוביות לעז נשפכות על כלם.
אני מכבה לפני המצוירים.
יחד עם הכוכבים הדוהים סביב.
מחלק העתונים שחלף בצעדים מהירים
מעיף לעברי עוד מידע שידיר עוד שינה מעיני הצורבות.
אני עוברת לחלון לשאף רוח
והרחוב נעור בעדינות.
נחוח הקפה והבלו מתערבים בקולות המזדמרים בראשי.
בקר חשאי מזדהר במהירות
יפה.
אולי יחלחל בגופי, ברפיון
אולי אספיק לגמע זהר
טרם פרוץ השאון.
שיר יפה שמספר לנו על לילך לילה לבן פרטי שלך
הכנסת אותי לחדרך
לכולנו זה קורה וכל אחד בדרכו
יש כאלה שמכבים את הלילה עם כדור שינה
זו לא דרכי
חן חן לך רות
יותר שאני מכיר כך אוהב
שמחה על ההזדהות, דוד. מעריכה את תגובותיך
רות
יפה לגמרי ושקט.
מירי, שמחה שמצא חן בעיניך
רות
איזה שיר נפלא. שזור אירוניה כדרכך.
אגב, אני נרדם לצלילי ערוץ מצו הצרפתי. מזל שאשתי גם אוהבת את המוזיקה הזו, והיא נרדמת אחרי ומכבה, כך שאני לא צריך לפרוש לחדר צדדי כדי לא להפריע. כמה אירוניה יש בצפיה בתזמורת מושתקת. כך תשומת הלב מופנית לפרטים האנאכרוניסטים כמו ההיכל והתלבושת של הנגנים.
כל כך עצוב (אך התיאור האירוני מנטרל סנטימנטליות) שהתענוגות הארציים כמו מוזיקה וקפה, הופכים להיות וירטואליים. המוזיקה מתנגנת בראש ,והקפה- רק בריח.
שלום גיורא,
לכולנו אותם הרגלים כנראה. תודה על דבריך.
רות
ציורי להפליא. אהבתי מאד את המנצח המאיים. זה נהדר.
המשך שבוע נפלא, רות יקרה
למה אין בסוף השיר תאריך, כהרגלך?
איריס יקרה
תודה על תגובתך.
השירא נכתב כנראה לפני 3 שנים ומשום מה לא העתקתי תאריך…
כל טוב
רות
רות הי,
שיר רב מילים שכול מילה בו נחוצה אך הדומיות שולטות בו. התעצבתי אבל מה טובה האופטימיות בסוף — הלוואי שנזכה "לגמוע זוהר".
צדוק
הי צדוק,
המצב בשיר סוריאליסטי מעט אבל ריאליסטי לגבי לא פעם. שמחה שהגבת
תודה
רות
רות יקרה,
בזכותך אני חוזר לבלוגייה.
אני אוהב את השיר.
האם הוא חדש?
עקיבא יקר,
עליך גם לפרסם כאן, לא רק לקרוא…
תודה על דבריך. השיר כבן 3 שנים דומני
רות
שלום רות
כתבתי תגובה לשירך העשיר ומלא הניגודים
"למנצח על הדומיות", ככל הנראה תגובתי לא נקלטה (ולא בפעם הראשונה)
רציתי להוסיף שגם לי יש שיר שטרם פורסם בשם זה ממש ! למען האמת הוא נקרא "למנצח על הדומיה",
האין זה מרגש ?
בברכה חמה
ריקי דסקל
שלום ריקי,
התקלות המלוות את תגובותינו מוכרות ומתסכלות. לפיכך גם אני לפעמים כותבת מייל…
תודה על דבריך היפים ושמחה שיש לך שיר בעל כותרת כה קרובה. אולי תעלי אותו?
בברכה חמה
רות
קונצרט נוקטורני אילם בלילה לבן ,אבל הבקר המפציע ומזדהר במהירות מפצה
על שאון החיים המתפרץ
חבל שהמוסיקה לפעמים חנוטה
ב"חליפת חיינו "כמו שארצי כותב
מגיע לה להשתחרר ממרותו של אותו מנצח קפדן
שיר יפה כל כך חי ותמוני, רות
חנה יקרה,
תודה על תגובתך לשיר. למעשה אודה ולא אבוש, אני נהנית למראה הנגנים החנוטים בבגדיהם בהיכל מהודר. זה מאפשר להקשיב, כיוון שזה ניטרלי יחסית. כמובן שמדובר בקונצרט חי ולא בלילה לבן, שאז משגיחים בפרטים נוספים…
שלך
רות
רות,
לרענן מפגשים נדירים –
שירך – דיווח על מצב רוחך לרגע –
עמידה – מאד מנותקת מהעולם. העולם נע לפניך – חסר משמעות: מן הסתם בחזית מודעותך – את, והקורה עמך, בתתוכך ( אך גם מחוצה לך, באופן הכי משמעותי ומיידי), בתחושותיך. יש ניתוק, כאמור – מתוכך את את עומדת ומבקשת לנחש את הקורה מולך. מבפנים את מבקשת לעמוד על הקורה בעולם החוץ, מחוצה לך – אין את חווה אותו ישירות בדרך בלתי אמצעית, אלא דרך תפיסתך הפנימית, הנפשית גרידא. את נותנת לעצמך דין וחשבון מדויק על מצבך וגם כותבת דו"ח מדויק על הניתוק. ואמנם הדברים המידיים – מחלק העיתון, קפה הבוקר – הם המציאות היחידה הנרשמת בתודעתך.
לי בכל אופן שירך הזכיר – ( נא לזכור כי בימים אלה אני קם והולך עם מורגנשטרן) – שיר מפורסם שלו: והוא זה:
שיר לילה של הדגים
–
ں ں
_ _ _
ں ں ں ں
_ _ _
ں ں ں ں
_ _ _
ں ں ں ں
_ _ _
ں ں ں ں
_ _ _
ں ں
_
יש לתאר כרקע גוף מים אפור, סוער.
שלום משה,
נהניתי מתגובתך המפורטת ואשמח לנוספות בעתיד. קריאה מעניינת.
תודה
רות