רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
נשמע מהשיר היפה הזה שיש מי שיוכל לפירמידה? לא נראה לי, היא חזקה ויציבה מעצם המבנה הגיאומטרי.
לוסי יקרה, אהבתי את פירושך לשיר. צחיחות המבנה ומיקומו הם בעיני חידה כבירה.
רות, שיר הגותי יפה. לפעמים אנחנו מגלים פירמדיות כאלה בנפשנו וחשים שלא נוכל להן. אני קורא עכשיו ספר מעניין בשם "המוח הגמיש", המוכיח שאפשר וחשוב להסיר אותן ולגדל במקומן
גינה עם עצי פרי ופרחים.חבל שלא גיליתי זאת כשהייתי הרבה יותר צעיר.
עקיבא
רות, לא מקרה שטעיתי וכתבתי פירמדיות במקום פירמידות. אולי כוונתה של פליטת הקולמוס הייתה שמדובר בפיר המדיה, מעין מינהרה ובה זוחלת התקשורת שהמצאנו לעצמנו כדי לא ליהנות מהחיים.
עקיבא יקר, תצטרך להסביר לי למה התכוונת. נראה לי שזה נושא חשוב ומסקרן.
רות השירים שלך כמו פירמידות, מתנשאים ואוצרי סודות
הפירמידות שהיו מסתוריות אלפי שנים מתפענחות מעט, והנה מדובר בבני אדם וביצרים הדומים לשלנו, אף כי עצומים.
אולי גם השירים כאחה?! כפי שהצעת.
תודה
האדם בונה לו מצבה, מחוקק עליה את תאריו, אך הוא כמומיה נשכחת ששמו אולי יפוענח וירשם במוזיאון.
כך הפירמידה נאבקת במדבר, שומרת על סימטריות, ומולכת על הציה – אך לא לעד.
ולשניהם אומרת המשוררת – אל תוותר!
תודה תמר על הפרשנות המרתקת.
העבדות בבניית הררי שמנו הטוב כמצבה שאנחנו נקברים תחתיה, היא (השיעבוד הזה) היא כאחד מפלאי תבל- הפירמידה.
אבל על מה "לא תותר"?, לא בטוחה שהבנתי.
אל תוותר על הנסיון המרהיב, גם אם סופו להתפורר בציה.
אני לא יודע, רות, אם עוד אוכל לכתוב לך (שוב ושוב) כמה עונג אני מפיק משירייך.
הדף הוא מישור, ואת עורמת עליו מילים, מהן מתמרת פירמידת שיר בנוי לתלפיות.
בראייה הכ"כ מקורית שלך ונבונה, את מסדרת (לי) מחדש את התוהו.
אני שמח שהמטע הזה עשה לי הכרות איתך.
שנה טובה!
שחר מריו יקר, בגלל תגובות אוהדות ואינטליגנטיות שאני זוכה לקבל ממך,ועוד אחרים במטע, הבדידות שלי [הפירמידה במדבר הצחיח שכל שוכניו נשכחו, על אף מאמציהם להותיר סימן} אני שמחה לקום ולהמשיך בדיון האילם עם המציאות שפה ושם ניתן לפענח את כתב החרטומים שלה בעזרת קוראים-שותפים.דרך השירים שאנו מחליפים בינינו, נוצרת בריאה חדשה, ידידות.
שנה טובה לכולנו.
הי רות,
המשחק בין התוהו האמורפי, ליש המהוקצע, הצורני מענין.
תודה עליזה שהתפנית באמצע ההכנות המשמחות לעיין בשיר. אם פירמידה היא בניין עדי עד, הרי שיש בה גם תפארת וגם ברכה.
איחולים מכל הלב