רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
להרגשתי, המשוררת עושה אנולגיה (אולי לא מודעת) בינה ובין השמש. אני מרגיש את הקשר בארבע השורות האחרונות של הבית הראשון. האנלוגיה ברורה יותר לדעתי בבית השני הקצר שבו המשוררת את מה שקורה לה בביטויים המתאימים לשמש הנופלת לזרועות מפלצת הימים -תהמת.
כמו בהרבה שירים אחרים, מחפשת המשוררת כל בוקר את הישועה כדי לטבוע עם ערב בים.
גיורא, אני חשה יותר ויותר בסגולתך לקרוא שירה לעומק גם במקום שהכתיבה כמעט ספונטנית וחמקנית.
תודה.
רות, שוב את מפליאה בי את סרטי/שירי החלומות שלך, רהוטים, רגישים ומדברים אלי במיוחד, שפתך, צבעי המילים שלך, יופי רב
איריס תודה על הקשר שאת מוצאת בינך לבין השיר. שימחתיני.
כרגיל, מילותייך מכשפות.
תודה על הקריאה וההזדהות, יעל.
האור בשיר זה ובשירים אחרים, הוא רב פנים ,הוא דוק , רשת הצלה כה מרהיבה.
עליזה יקרה, אני שמחה שאת קושרת בין השירים באמצעות אלמנטים משותפים ומוצאת קשר ביניהם. חשוב בעיני, פעם כתבו אפוסים. היום כותבים קטעים שהכותב הוא החוט המקשר ביניהם וכן רעיון חוזר…
רות יקרה, שיר עמוק, מרגש לאחר כמה קריאות.
השמש דומה לך יותר מאשר את לשמש…
עקיבא
עקיבא יקר, כשהכותב מזוהה עם השמש, חולקים לו מחמאה משמעותית… תודה!