מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

רצח

 

1996

30 תגובות

  1. רות שלום,

    אהבתי את משחק הצלילים.

    שיר אניגמטי המצריך את הקורא להשקיע בקריאה. בקריאה שניה הבנתי קצת יותר על השימוש המחודש באטומים. זה רעיון יפה בעיניי

    מקווה להתעמק בו בהמשך

    בברכת שבוע טוב
    גלית

  2. שמואל יריב

    השיר, כשמו, עוסק ברציחות, רצח שאת ביצעת (משהו שכנראה אינו ממשי, כנראה בתחום המחשבה, שנאה למישהו שרצית לחסלו) וחששות שתהיי קורבן לרצח. לרצח האחרון הזה מתייחס השיר.
    דומני שאמרת פעם בקשר לשיר הזה או לשיר אחר שקראת בקבוצה שלנו, שהפחד הזה קשור במחלות שבאו עלייך. השיר מעביר את הפחד בצורה חזקה.
    והחיים? הם שבים אלייך כמו דלק שנשפך על ערמות אשפה ומתלקח.
    ובעקבות הבית הזה בא הסיום – אני הנרצחת.

    ובכול זאת במילים שיתכן גלגול נוסף כשהאטומים המשומשים ישובו מן העפר לגוף ויקבלו צלם, ראיתי משהו אופטימי.

    מאחל לך רק בריאות, אריכות ימים וכתיבה של שירים רבים בעתיד.

    • שיר יפה ועצוב תמי עם אירוניה והומור עצמי

    • רות בלומרט

      שמואל, השיר נכתב בעקבות צפייה בסרט מרתק שלצערי איני זוכרת את שמו, עם עלילה מסובכת.
      לך תבין איך המוח עובד…

  3. היה לי קשה לקרוא את זה, רות, זה שיר מאד מזעזע, גם אם הוא כתוב באירוניה.

    ותהיי בריאה.

  4. יעל ישראל

    מלא עוצמה.

  5. מירי פליישר

    מקווה רות שבחיים האלה ניצלת מהרצח החוזר,אולי אפילו נולדת מחדש? כולי תקוה!

    • רות בלומרט

      לענת ,י על ומירי, תודה על הקריאה האמפתית. שירים לפעמים מתארים מצב אמיתי, לעתים נפשי ולעתים הם הזעה. כל זה ידוע לכן משכבר.

  6. יוסף עוזר

    רות המדהימה. משוררת האמת הערומה, האכזרית.

    השיר הזה לוקח את הקורא אל הגבול הקיצוני ביותר שם מתבצעת חקירה בלחץ פיסי בלתי מתון-

    השיר מעורר תחושה ממשית לפיה –

    החיים עצמם הם פצצת הזמן המתקתקת.
    המשוררת היא החוקרת
    והשיר מקליט את החקירה.

    אני [הקורא] שאינו יוצא טוב מהחקירה הזו.

    עד לשורה האחרונה, עם הישמע
    הנקודה שאחרי המילה "נרצחת" –
    נשמע הפיצוץ ואחריו שקט מחריד.

    אני קורא את השיר מהתחלה בתור … איש זק"א.

    בראשי תיבות אלה: זוהי קריאה אמיתית.

  7. גיורא פישר

    אני קורא את השיר באופן שונה מיוסף עוזר
    לדעתי, השיר מביע יאוש גמור מהחיים בכל גילגוליהם.
    המשוררת הסובלת לא מסוגלת להסביר את מכאוביה אלא בכך שהיא גילגול של מישהו שרצח ונשמתו התגלגלה לגופה והיא נענשת כתיקון לרצח מהעבר. אין לה גם תקוה מהחיים שלאחר המוות המיוחל כי אי אפשר לדעת לאיפה ולמה היא תתגלגל.

    בינתיים ,היא זו הנרצחת בגלגול הנוכחי ואין מושיע.

    השורות האחרונות מזכירות לי את שירה של דליה רביקוביץ' ,הבגד:

    "אבל הבגד! אמרה, הבגד בוער באש! מה את אומרת? צעקתי, מה את אומרת? אין עליי בגד בכלל, הרי זאת אני הבוערת…"

    • רות בלומרט

      גיורא, אנא החלף את המשוררת בדוברת. הרי לא יתכן להמשיך לכתוב אם היאוש מוחלט.
      לעומת זאת, התחושות, מדויקות.

      • גיורא פישר

        לרות
        אני מכבד את בקשתך, אך יש לי הערה וסיפור:
        זמן רב לפני שהתחלתי לכתוב ,הזמינה אותי חברתי המשוררת לביתה לקרא את מחזור השירים שכתבה.
        היא עמדה ליד גבי (הלחיץ אותי, ובקשתי ממנה להסתלק עד שאסיים). וכמצוות אקדמיה מלומדה אמרתי "הדוברת בשיר…" והיא הפסיקה אותי ואמרה: זו לא הדוברת זו אני.

        בינתיים, עברתי לצד הכותב ואני מסכים אתה, זה תמיד אנחנו. לעתים בצורה מוסוות לעתים אנחנו לא מודעים. אבל מכיוון שזה בא מאתנו -אז זה אנחנו.

        ובקשר לשיר הספציפי ומה שהוא מייצג. אכן ,לעתים מתפרסמים בבלוג שירים קשים וטובים. שירים שברור שעבר זמן מאז המקרה אותו הם מתארים ועובדו היטב. מצחיקות אותי התגובות המנחמות על מה שבעליל תאר תחושה או מקרה מהעבר הרחוק.

        לא אחדש אם אומר ששיר טוב נכתב אחרי שהמאורע שהוא מתאר עבר עיבוד רגשי ולכן המשורר בעת הכתיבה כבר לא נמצא במצב הקשה שתואר בשיר.

        אבל בסדר, מעתה והלאה – תחי הדוברת!

  8. חני ליבנה

    אני הרוצחת והנרצחת, שיר מצוין

  9. שיר נוקב ,חזק,דוחק אל הפינה
    הגוף מתייסר והנפש מתבוננת עליו בהומור ובאירוניה

    השורה האחרונה מזכירה כמובן את השורה של רביקוביץ : אני היא הנשרפת

  10. קשה לי לעקוב אחר ההתחלה, אבל השורות "החיים / שבים אלי כמו / דלק שנשפך על ערמות אשפה / ומתלקח בלי נחת" – נחקקות בלב.

    • רות בלומרט

      האנטרופיה, בלשון מדעית, מסבירה כיצד אנו מתגלגלים בטבע האינסופי וחווים אינסוף סתירות. זה קשור למהותנו, למותר האדם.

  11. תַּלְמָה פרויד

    נשמע כהכאה על חטא. הכותבת מתחשבנת עם עצמה? היא הרוצחת, היא הנרצחת. קשה מאוד אל עצמה, ואין רחמים והאירוניה אכזרית.

    • תַּלְמָה פרויד

      בקריאה חוזרת הבנתי אחרת. כליית הגוף ומיחזור החומרים בטבע (גלגול).

      • רות בלומרט

        תלמה יקרה,
        הערתך השניה מדייקת מבחינת הטבע. הראשונה היא הנטיה האנושית לבקש הסברים?!

  12. זיגמונד פרויד כתב מאמר על אי-הנחת שבתרבות. רות כתבה שיר על אי-הנחת שבחיים.

  13. רות, קשה השיר כמו "דלק שנשפך על ערמות אשפה ומתלקח בלי נחת"
    כשהבריאות בידיים, אין יכולת לקשור אותן לחולי רצחני.

  14. גישה טרגית, מהורהרת, סרקאסטית, רות. הרהורים על מוות זהו עסק רציני ומשימה לא קלה. את משוררת ובטח יודעת שאין בגורל האדם שום דבר מכוער באמת. אך יש דבר שאיני מסכים – כאב כגמול. למה להעניש על מה שלא אני עשיתי? אך מי אנחנו לשנות את חוקי המשחק של הנשמה…

    • רות בלומרט

      גרא,
      אנטרופיה.
      מה עושה אדם חילוני או דתי הוא עניינו. גם תחושותיו הן עניינו. או אולי בחירתו להתבוננות בחיים המורכבים כל כך.
      בחוקי הפיסיקה יש נחמה מסוימת. סלק את הנוסחאות וקבל שירה ורוח…
      תודה על דבריך.

  15. שיר חזק במיוחד הבית האחרון שמבקש עיון מחודש בשיר.

  16. שיר חזק. אחרי קריאה שנייה ושלישית אני שומעת: "אני מתה". קשה.

    • רות בלומרט

      אביטל, לוסי, תודה על קריאתכן את השיר. לוסי, אני עדין כאן. מפוצלת, ולא פעם גם נהנית.

  17. טובה גרטנר

    היי רות
    מה שלומך?
    השיר יש לו כח משל עצמו… מתלקח…

    את אומרת מתלקח בלי נחת.
    ואני אומרת שהתלקחות היא תמונה חזקה… שיפה העיניי איך הגעת לסוף, מהאי נחת
    לנירצחת
    להתראות טובה

    • עליזה קיי

      לגבי הסוברים שהרצח במקרה הזה הוא רצח אישי. ממתי שיר חייב להיות השלכה למצב המשורר?
      הרי כוחו של שיר לא פעם, בהתיחסותו למצבים שמעבר לאישי.רצח הוא מצב קיומי, ובשיר בטויו עז וחריף.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט