בננות - בלוגים / רות בלומרט / בימת אורח: שושנה בן – עדי
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר
  • רות בלומרט

    ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים. למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים. תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים. ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה

בימת אורח: שושנה בן – עדי

 

 

המשוררת הירושלמית שושנה בן-עדי חוגגת הוצאת ספר שירים
שישי ובימת אורח שמחה להגיש משהו מספר שירים מרתק זה.

                                                        

 

 

18 תגובות

  1. שושנה, ברכות חמות לרגל הספר החדש
    ומאחלת לך שעוד יבואו שירים רבים ויפים מתוך האינסוף (רק בלי כאב ראש)

    (:

    (רות, תמונת עטיפת הספר קטנה מדיי)

  2. יוסף עוזר

    רות המעטירה והמעשירה.
    ועולה בדעתי איזו שירה
    הביאה לעם ישראל רות
    שחז"ל החתימו את שמה בתור- המואביה

    למה לא נקראה אחר מעשיה
    שחז"ל משבחים וקושרים לו כתרים,
    רות היהודיה?!

  3. שושנה יקרה
    שמחה לפגוש בך כאן ותודה לרות שהביאה

    ברכות חמות להוצאת ספרך החדש
    מאחלת לך הצלחה רבה

    שיר ארספואטי המלמד שהכתיבה אכזרית ואפלה

    מצטרפת לגבריאלה בברכתה שימשיכו ויבואו השירים מתוך השראה ובלי כאבי ראש :)

  4. אהוד פדרמן

    מענין להציץ לתוך תהליך היצירה של משוררת . והעמדה מוכרת, שירה נוצרת במקרים רבים מתוך סבל.

    ויפה התמונה בליבו של השיר:

    כאב הראש שלי נורא
    עולה יורד בסולמות
    עדר שוורים

    • ביאליק כותב שתחת פטיש צרותיו נולד "ניצוץ" השירה.אכן שירה פורצת מתוך כאב בעוצמה של"גדודים גדודים".הכאב המופשט מקבל המחשה ו"לובש צורה" כמו בשיר

      באהבה
      ישר כוח

      צופי

  5. גיורא לשם

    למען ההתמצאות הביבליוגרפית חבל ששושנה אינה מציינת את שם המו"ל.

    • שושנה בן עדי

      "נולד עירם דרך פשפש" שירים ופסלים, יצא בהוצאת צור-אות, ירושלים. תודה גיורא

      • גיורא לשם

        שושנה,
        בינתיים קיבלתי את הספר ותודה רבה על משלוחו.
        קודם כל, העטיפה נהדרת!
        המחמאה אינה כדי לצאת ידי חובה. מעיון מרפרף בשירים אחדים אני כבר יודע שיהיה לי עניין לקרוא אותו מכריכה לכריכה.

        • Giyora,
          I was happy to read that you found the book cover – Nahedaret
          I have to admit that it is close to impossible to read my Mother’s poems without stirring up a multitude of images and conflicts. And what would be a better place for inspiration if not the old city of Jerusalem, from there, the door is wide open and the juice of creatively is flowing.

  6. שוש יקרה,
    מזל טוב להולדת הספר החדש.
    "והשירים באים
    גדודים גדודים
    טורים טורים…
    כמו המתים מן הקברים."
    בכל לידה יש גם מוות. זה מחזור החיים המופיע בקבךה היהודית ובתרבויות אחרות. השירה מתעוררת לחיים כמו ציפור הפניקס, המתעוררת ללידה מחדש מתוך המוות.
    כתוב נפלא
    התגעגעתי מאוד לכתיבה הזו שלך המנערת
    החודרת
    המשאירה חותם עמוק בלב ובעיני הקורא

  7. כמחווה אצטט כאן שיר יפהפה של שושנה מעמוד 39 בספר, בשם "בירושלים תמיד":

    הפרחים שקיבלתי לחתונה התייבשו מזמן
    השמחה, התמימות, התקווה כבר אינן
    הדממה מילאה מקומן, שכחתי
    כבר כמה זמן.
    הסכו"ם שקיבלתי וסט צלחות נשברו מזמן
    החדר הקטן הירוק, הצבע דהה מזמן
    הקטנוע שליווה אותנו שנים ארוכות
    נמסר בחינם.
    הדמעות מן הַבְּכִי על מות
    ההורים התייבשו מעצמן
    העצים ששתלתי לפי תאריכים חשובים
    נעקרו בחורף מושלג,
    מצאו את דרכם לַקָּמִין הקטן.
    הילדים שגדלו פרשו כנפיים
    לאי-שם ואי-שם
    הנוף שבחוץ ובפנים קבוע איתן
    ואבק ירושלים מכסה אותי
    מכאן ומכאן.

  8. לתורה שבעים פנים, כך לחיים שבעים רבים מאד ולולא המוות לא היינו מודעים לחיינו ונוצרה כאן שלמות מרתקת. ועוד מחשבות רבות קיומיות. שושנה מצליחה מעבר לאסטטיקה,להביא את הקורא לריגוש ולמחשבה.
    כמו מציירת במילים. דינה דש

  9. rivkah yaron || רבקה ירון

    תודה לרות המארחת, תודה לשושנה, ותודה לאסי על הרעיון.
    מצטרפת למעשיך, אסי, ומצטטת טקסט שמתכתב עם זה שמופיע בפוסט.
    בספר, עמ' 62 –

    עייפה ממילים

    אהבה ומוות נודדים
    במשפחת הרוחות
    בַּלילות שומעים מנגינה הנספֶּגֶת
    אל תוֹכִי הבנוי מדרגות
    אני עולה ויורדת
    על מדרגות האהבה
    על מדרגות השִׂנאה
    על מדרגות הרחמים
    על מדרגות הרוחות הצפופות
    והמדרגות מְרוּחוֹת מילים ועוד מילים
    ואני עייפה ממילים
    עייפה מִסְּמָלִים
    עד עיפה.


    נהניתי מן ההערות. תודה לכם.

    רבקה ירון

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרות בלומרט