מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
[מעין המלצה]
לֹא נִרְשַׁמְתִּי לַפָּרִיסָאִית הַמְהֻלֶלֶת
(אִמִּי לִמְּדָה צָרְפָתִית –
לָמַדְתִּי אֵפוֹא צָרְפָתִית
אַף נִסִּיתִי שָׂפוֹת אַחֵרוֹת בְּהַצְלָחָה נִכֶּרֶת)
גַּם עַתָּה אֵינִי רְשׁוּמָה בָהּ אֲבַל יֵשׁ
מְסֻמְּמֵי סוֹרְבּוֹן, קָרְבְּנוֹת הַמְּצִיאוּת אֶפְשָׁר לוֹמַר,
אֲבַל אֵין צֹרֶךְ לְהַגְזִים:
כַּאֲשֶׁר בְּבַת אַחַת מוּאָרוֹת פִּנּוֹת בְּכוּכִים וּבְסִמְטְאוֹת הַמֹּחַ
הַמֻּצָּף עֲדְפֵי הֲוָיָה
וְיֵשׁ לְאָן לָנוּס,
מִין צְפִירַת הַרְגָעָה אִישִׁית וְדִיסְקְרֶטִית.
הַהִשְׁתַּלְמוּת כְּרוּכָה בְּהַשְׁלָמָה סַלְחָנִית עִם הַמְּצִיאוּת
עַל שְׁלַל בָּבוּאוֹתֶיהָ,
וְיֵשׁ אוֹפְּצִיּוֹת הִשְׁתַּלְמוּת בְּחוּגִים מְתֻחְכָּמִים הַנִּשְׁמָעִים
כִּתְרוּפוֹת,
כְּמֶחְקָר סָבוּךְ בְּכֻכֵּי יֶדַע הַשָּׁמוּר לִבְעָלָיו
חוֹסֵם מַבָּע וּמַבָּט,
מְאַפְשֵׁר תִּפְקוּד סָבִיר,
הַמְתָּנָה סַבְלָנִית מְנֻמֶּסֶת
לַשֵּׁינָה הַּגְּדוֹלָה.
*תרופת הרגעה נפוצה
שיר מורכב, חכם ונפלא, רות.
היי רות מאוד אוהבת את הרעיון של השיר
רעיון עמוק
להתקראות טובה
רות, עיר האורות תמיד מאירה פינות, כוכים וסימטאות במוחי, למרות שלא למדתי צרפתית ובטח לא בסורבון.
(אני מבינה שזה שיר אישי, או שאני לא מבינה כלום?)
תמי,
הסורבון הידועה היא האוניברסיטה המהוללת.
למרבה הפלא, ישנה תרופת הרגעה הנקראת אף היא סורבון.
ובכן, ישנם סרבני תרופות הרגעה, גם אם שמותיהם "מפוצצים" ולדעתי, אירוניים. השאר, לפרשנות אישית.
:)) רות, (למרות הכוכבית למטה) לא ידעתי שזה שם של תרופת הרגעה, עכשו אני רגועה עם השיר…תודה לך!.
כם, אני על רסיטל, נוגד חרדות, ואני קוראת לו "אולמי רסיטל" על שם אולם שמחות בתל אביב. השמות שהם ממציאים לתרופות הגנריות הם באמת לעיתים כה מצחיקים ואירוניים.
רות, זה נושא שלא מרבים לכתוב עליו, ולמרות שקצת עצוב ישבזה רעננות מבחינה שירים. וגם מורכבות.יופי של שיר, מאיר פן נסתר של המציאות.
אהבתי את השיר, נראה לי שאוהב גם את התרופה
שלום רות
הרעיון לקחת דו-משמעות של מילה, במקרה זה שם ולשחק איתו בשיר הוא יפה. אלא מה, כמו שפעמים קורה עם הברקה מילולית, ניכר בשיר מאמץ לפתח אותה ולי כקורא לא ברור בדיוק לאן זה מוביל אותי. אני מבין שהיתה כוונה אירונית, אך ברגע שצריך להסביר זאת סימן שהאירוניה לא עובדת. היכן שהאירוניה פועלת זה בבית האחרון, אך זו אירוניה שלא קשורה דוקא לסורבון, אלא לתרופות הרגעה בכלל . אני הייתי שוקל גם להשמיט את המילה "סרבני" משם השיר
אני חייב להודות שלמרות הכוכבית לא הבנתי באמת שהשיר הוא על נוגדי החרדה. אני חושב שאהוד צודק והבית הראשון לוקח אותנו למקום אחר.
מכיוון שאנחנו עוסקים בבלוג של יוצרים אני רוצה להזכיר את מה שכתב בילי קולינס שהשורות הראשונות הן הכי חשובות כי הן המזמינות אותנו להכנס ומדריכות אותנו.
ובעניין אחר- האירוניה. נוכחתי לדעת כי הדבר הקשה ביותר להשגה בכתיבה (אצלי) זה לגרום לקורא להבין שאני "מדבר באירוניה" זה נובע כך שהאירוניה עצמה היא "תזוזה קלה" מהדבר עצמו, וקל להשיג אותה בדיבור בשינוי קל של נימת הקול ,אבל קשה מאד מאד בגלל אופיה של השירה להשיג אותה בכתיבה. (אפשר לצייר סמיילי).
בקיצור, מי שכותב משהו באירוניה שידע שהרבה פעמים יקבלו את דבריו כפשוטם.
לעניין הקטע הסוגר את השיר: להזכירך פסוק אירוני משל זוכה פרס נובל שלנו (חציו, שותף היה עם נלי זק"ש) מתוך "שירה", אם זיכרוני עומד לי: "ברוך תהיה מחקר כי ניחמתני עת משברי צרה ויגון אפפוני/עלי קמו". עגנון שם ללעג מחקר וחוקרים ופרופסורים.
מי היטיב משקספיר לכתוב על השינה ב"מקבת", כאשר אחרי הרצח נודדת השינה מעיניו של הרוצח גיבור המחזה?
לגבי שם התרופה: "נומבון" היה (הוא?) שם תרופת שינה מוצלח, והחכמים חשבו אולי לחרוז עם "סורבון".
יכולתי להגיב עוד, אבל אינני יכול כעת לצאת חזרה לבחון את השיר.
ועל עוד אסוציאציה שעורר בי השיר אשלח לך במייל פרטי.
רות,
האם את וגיורא נדברתם לעסוק בסמים נוגדי שגעון אלה? (להקלה: גם הוא – על פרוזאק. את על או שזה מקרה טהור של מפגש רוחות שלא נדברו?
כוונתך ל-, SORBON 10 מן הסתם,
For the short-term management of anxiety disorders.
מענין שגם גיורא מדבר על דכאן דיכאוןץ חיים אלה – מסתבר – מדכאים, כללית.Fluoxetine hydrochloride (trade names Prozac, Fontex, Ladose, Sarafem) is an antidepressant of the selective serotonin reuptake inhibitor (SSRI) class. Fluoxetine is approved for the treatment of major depression (including pediatric depression), obsessive-compulsive disorder (in both adult and pediatric populations), bulimia nervosa, anorexia nervosa, panic disorder and premenstrual dysphoric disorder.[1] Despite the availability of newer agents, it remains extremely popular
משה
למשה גנן
זה לא במקרה
אני העלתי את השיר בעקבות השיר של רות.
על הנסיבות אכתוב מאוחר יותר
משה,
מי שמך מגדיר סמים נוגדי שגעון?
אולי תאתר למענך סמים נוגדי גסות רוח?
העתקת רשימות של תרופות ומחלות אינה הופכת אדם לרופא, וכפי שנראה גם לא למלומד.
שיר ספונטאני אינו פניה לרופא מדומה.
קצת צניעות!
ידעתי שכך תגיבי.
בסך הכל רציתי לדעת במה מדובר, ובגסות בלתי נסבלת פניתי לשם כך למגדיר, ומאחר ומצאתי, אולי יימצא עוד מי שסביר שיתענין במה שאת כותבת ויבקש לדייק. אז העתקה מספר מגדיר עוול. מה לעשות. כאמור ההגדרה בספר – בעיני נראה חומר נויטרלי לחלוטין, מידע למתענין.
רות ידידתי רק הגעת וכבר אנחנו מסתכסכים אולי זה נתון ממצבי רוח האווירה המרעילה כי להעתיק פרטי רפואה בה מדובר עוד לא נראית לי ממש גסות רוח כל כך רק מידע אבל אני בעצם מתנגד ללקיחת הרפואה הזו ולדעתי אין בכך דוקא גסות רוח אלא העדפות ונראה עד כמה אני יכול ודי בזה נחיה נא בשולם אחרת אצטרך לרפואה וזה אולי לא מה שטוב גם לכם לא? מה דעתך?
משה משה, או בעברית, עצור את סוסיך
למשה גנן,
החוצפה שלך אינה יודעת גבול. אולם כעת חצית גם את קו הוצאת הדיבה. היכן אמרתי או כתבתי שאני על פרוזאק?
יתר על כן, מעולם לא נטלתי פרוזאק ועל כך יש לי אישורים רפואיים מכאן ועד הודעה חדשה.
ועל הכל, עדיין לא הרגשת שגסות הרוח שלך עוברת כל גבול ויום אחד עוד תיתן את הדין על כך, ואני מתכוון לדין ממש!
הוא התכון לג"ורא פישר
לרות שלום, פוסעת בין מלות השיר על בהונותי, נהנתי משלוב הכדור, הכאב, והאין אונים, כאילו הגוף רוצח את הנפש הנפש רוצחת את הגוף והכדור מנצח את שניהם, שיר מדהים, ויישר כח, שושנה