בַּמַּסֵּכָה שֶׁל תֵּיאַטְרוֹן נוֹ
הַמְסַמֶּלֶת נֶשְׁמַת אִשָּׁה מֵתָה
הָעֵינַיִם אִבְּדוּ מִלִּכְסוּנָן הַקַּוִּי
וְצוֹפוֹת קָדִימָה.
הָאַף מְשֻלָשׁ שְׁוֵה שׁוֹקַיִם
וּפֶה קָמוּר פָּעוּר חוֹשֵׂף שִׁנַּיִּם
שֶׁמַּרְאֵיהֶן שִׁלְדִּי.
הַלְּחָיַיִם שְׁקוּעוֹת
וְהַשְּׂרִיטוֹת שֶׁבְּסַנְטֵר הַחֵמָר
הַשֵּׂעָר הֶהָדוּק
הַגַּבּוֹת מִתְחַבְּרוֹת כִּקְשָׁתוֹת
וּמְטִילוֹת צֵל –
אֵיזוֹ שְׁלִיטָה עַל הָרִיק!
הַשַּׂחְקָן שֶׁמִּתַחַת לַמַסֵּכָה מִתְנוֹעֵעַ בְּהַתְרָסָה
לַפַּרְצוּף שֶׁהָלְבַּשׁ עָלָיו.
נדמה לי שאנחנו תמיד מתנועעים בהתרסה מתחת למסכה שמדביקים עלינו.
ברוכה הבאה.
כל העולם במה וכולנו שחקנים נרצה או לא נרצה ,נתריס או לא נתריס, שיר טוב ברוכה הבאה, רות
רות,
כה יפה התאור של הנסיגה אל הריק,
ההתמרדות של הדמות מאחורי המסכה.
ברוכה הבאה!
ברוכה הבאה, רות
בהחלט, בהתרסה.
נשמת המתה היא גם מין דיבוק, והדיבוק שלנו עוטף וחודר מבחוץ פנימה.
ברוכה הבאה!
למסך שלנו נוספה מסכה חזקה במיוחד
ברוכה הבאה רות
הריק,אכן שולטים עליו.גם בציור.ברוכה הבאה ומאחלת לך שלא תצטרכי מסכות.
פתיחה יפה לבלוג שלך!
שיר יפה. וברוכה הבאה רות. אני מקווה שתפרסמי גם רשימות ופרוזה. אשמח לקרוא.
היי רות
שיר מתאר ציטואציה שידועה לכולנו… הרבה פעמים אני לובשת מסכות, יש בזה עונג… הבעיה עם מסכה שלכל אחד היא יורדת בשלב מסוים…
להתראות טובה
חוץ מזה ברוכה הבאה, זה מקום נפלא להיות בו, מקווה שתהני.
הי רות
אני שמח לפגוש אותך כאן
לפני שנים קראתי את ספרך הצריח
וסוף סוף מזדמן לי לומר לך
שמאד אהבתי אותו
ברוכה הבאה !
שלום עדי,
תודה על העידוד ובמיוחד על איזכור הצריח. בהזדמנות אצטט ממנו מעט, לזכר אותה השראה שבזכותה נכתב הספר תוך שבועיים…
טוב הדבר!
רות, השיר אפקטיבי. במיוחד השורה: איזו שליטה על הריק!
ברוכה המצטרפת. בזכותך אני נחשב כבר בלוגר וותיק
תודה לכולכם על קבלת הפנים הנפלאה, ללא מסכות.