גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש

דַיָּן הָאֱמֶת הִתִּיז מַבַּט בַּז בְּשִׁירָיו שֶׁל בֵּן זְקוּנָיו וּפָסַק – קִשְׁקוּשׁ   אָב חַד עַיִן שְׁתֵי הֲבָרוֹת שָׁלֹש אוֹתִיוֹת:   צִמְאוֹן אַהֲבָה חַיִּים בָּחֳרָבָה פֶּרֶץ יְצִירָה   אָבְדָנִית      יוֹם אָבִיב. עָצוּב וּבוֹדֵד נִשְׁכָּב יֶלֶד זָקֵן לְצַד שֶׁלֶד אָבִיו.    

  הֲמוֹנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים לְבַלּוֹת בַּטֶּבַע לְבַקֵּר בַּבְּסִיסִים וּבְאֲתָרֵי מוֹרֶשֶׁת אֵשׁ וְאֶת הָאָרֶץ הַמְאֻבְטַחַת  אוֹפֵף רֵיחַ חָרוּךְ שֶׁל בָּשָׂר ודָם   גילוי נאות : מחבר השיר אינו פוסט ציוני ואינו צמחוני      

   שְתַּיִם בַּצָּהֳרַיִם. יִשְׁמָעֵאל מִסְתוֹבֵב בָּעִיר הַתַּחְתִית  מְחֻפָּשׂ לְבַעַל תְּשׁוּבָה עוֹלֶה בְּקַו 37 לַכַּרְמֶל     לְהַעֲלוֹת אֶת בְּנֵי אָחִיו יְחִידוֹ עוֹלָה לְאַלְלָה עַל הַשְׁחִיטָה תָחֹג בְּאִיָּר מֵאָה שָׁנִים לְהֻלַּדְתָּהּ. שְׁתַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה. הַסֶּלוֹלָרִי עוֹד לֹא קָרַס  הַקּוֹל, קוֹל שָׁ בוּר הַיָּדַיִם סוֹמְרוֹת שֵׂעָר : אָנִי בְּמוֹרִיָה הַיֶּלֶד לֹא עוֹנֶה הָיָה פִּגּוּעַ…מַה זֶּה מְשַׁנֶּה… לֹא בְּמִסְעָדָה בְּאוֹטוֹבּוּס.                        דְּמָמָה.   גַּג ...

חֲמִשָּׁה פְּגָזִים יָצְרוּ מַכְתְּשִׁים הַרְחֵק מִקְהַל הַמִּתְרַחְצִים . הַשִּׁשִּׁי –  הִתְאַסְלֵם בִּמְעוּפוֹ גֻּיָּס לַחָמָאס – כָּךְ תְּחִילָה שֹׁעַר אַחַר כָּךְ הָעִנְיָן נֶחְקַר וְהַפָּצָ"ר מָסַר: אֵין חֲשָׁד לִפְלִילִים, כֹּחוֹתֵינוּ לֹּא אִבְּדוּ דָבָר בְּחוֹף הָרַחֲצָה שֶׁל עַזָּה.   הוּקַל צַעֲרָה שֶׁל מִשְׁפָּחָה רְצוּחָה כִּנְשׁוּכַת נָחָשׁ, נִמְשְׁכָה בַּקָּשַׁת סְלִיחָה אוֹטוֹמָטִית הֻחְלְפָה בְּהַבָּעַת צַעַר דִפְּלוֹמָטִית בְּכָל מִקְרֶה, מֻטָּל וֶטוֹ עַל גִּנּוּיִים בְּאֵין שְׁאֵרִים, הַפִּצּוּיִים יֹעֲבְרוּ ...

הַיְּלָדִים כְּבָר אֲבוּדִים. בֹּאוּ, נַבְטִיחַ לִנְכָדֵינוּ שִׂיחוֹת אֵיבָה עֲקֻבּוֹת מִדָּם יֶזַע וּדְמָעוֹת   וְאָז, יִפְרֹץ הַשָּׁלוֹם   בִּצְחוֹק.    

המלים לא עממיות. המנגינה, לפחות של הפזמון החוזר – כמדומני שכן. בִּיפֵהפִיַּת הַשְּׁלָטִים –   לַתַּאֲגִיד הַמַּעֲטֶה אֶת חֲמוּקֵי הַגְבָעוֹת וְעֶרְוַת הַוָאדִיוֹת    בְּשַׂלְמַת אַסְפָלְט – קוֹרְאִים יְפֵה-נוֹף אֶזְרָחִים פִּצְחוּ נָא בְּשִׁיר כִּי אֱמֶת וְיַחַ"צ הֵם שְׁלָטָיו שֶׁל רֹאשׁ הָעִיר ( X 2)   בִּיפֵהפִיַּת הַשְׁלָטִים –   הַמְּשַׁלֵּט אוֹהֵב אֶת נְתִינָיו מֵשִׁית עָלֵיהֶם יַהַב כְּמוֹ הָיוּ מַטִּילוֹת שֶׁל בֵּיצֵי זָהָב  אֶזְרָחִים ...

     נַעֲרָה בְּגוּפִיָּה. פַּרְפְּרֵי לֵב מְרַפְרְפִים מִצּוּף לְצוּף    חִפּוּשִׁית שׁוֹלַחַת מְחוֹשֵׁי תַּחֲנוּן אֵלֵי שֶׁמֶשׁ אָדִישׁ       אִישׁ מְכוֹפָף יָמִים מוֹעֵד בִּשְׁמוּרַת שִׁקְמוֹנָה מְפַסֵּל חוֹל אֲגָדִי מִשּׁוּנִית שָׁנִים    לוּ לא חָל עָלָיו הַסְתָיו הָיוּ  רַגְלֵי הַנַּעַר פּוֹסְעוֹת בָּאָבִיב עַד הַיּוֹם הַזֶּה.    

   הֵם קָרְאוּ, אַחֲרַי !  מְפַקְדֵי יְחִידַת    טוֹב לָמוּת בע"מ* : בר-כוכבא טרומפלדור מאיר הר-ציון.   וּנְעוּרַי הַמְהוּסָסִים כְּפוּיֵי הַתּוֹדָה סֵרְבוּ פְּקוּדָה.   * בעד משהו  

  טעות לעולם חוזרת                               'מַצָּה זוּ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים                             לְקַיֵּם כְּמָה שֶׁנֶאֱמַר                             עַל מַצּוֹת ומְרוֹרִים יֹאכְלֻהוּ.'   לֵידָתוֹ שֶׁל עַם כְּרוּכָה  בְּדָּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן       אַלְלָה מַקְשֶׁה לֵב מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל מַלְאַךְ חַבָּלָה מַשְׁמִיד, מְאַבֵּד מְנַגֵּף מֵאֲחוֹרֵי מְזוּזָה שֶׁלֹּא סֻמְנָה בְּדָּם מַכַּת מִשְׁפָּחוֹת.   וְאוּלַי שְׂרָפָיו רַק שִׂכְּלוּ אוֹתִיוֹת סִכּוּל מְמֻקָּד לֹא סִמְנוּ מִסְעָדָה ערבית בִּמְקוֹם עברית וְאוּלַי רַק הַשֵּׁם ...

      שירו של דן אלמגור מתעדכֵּן כשאת אומרת "כן" למה את מתכונת  למה את מתכונת כשאת אומרת, " כן"?  האם ה"כן" הוא כן ובאמת  אולי הוא רק לא כאן ולא כעת?  או שה"כן" הוא יתכן  אולי הוא "לֵךְ" אולי הוא "לא"  כי את אומרת"כן" בלי להתכוון  שהוא נשמע כמו גירוש מגן עדן  כשאת אומרת "כן" אני כבר לא יודע מבולבל ומשתגע ...