גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש

    מכירים את התחושה?  אתה נמצא הרחק מביתך, בלב רחוב הומה אלפי זרים בכרך בן מליונים  ופתאום אתה מרגיש אבוד במקום ובזמן…. מקום לדאגה   מוֹתְנֵי צֶ'לוֹ חֲבוּקִים בֵּין יְרֵכֶיהָ חָלִיל צָד לָהּ אֶת טַרְפָּהּ מוֹצִיאָה נִשְׁמָתָהּ בִּצְלִילֵי סוֹפְּרָן מֵאֵת וֶרְדִי חָצוֹצְרָה מַרְחִיבַת חָזֶה מַטְפִּיחָה לֶחְיֵי חַיִּים נְפוּלִים כִּינוֹר מְרַחֵף תַּחַת גַּגּוֹן דּוֹלֵף   קוּפְסַת פַּח רֵיקָה מִמַּטְבֵּעוֹת מִדְרָכָה חֲלַקְלַקָּה  סָמוּךְ ...

  הבהרה: שם משפחתו של אהוד המופיע בשיר זה אינו ברק  ובכלל זהו שיר אישי וכל קשר למציאות פוליטית במדינה מזרח תיכונית זו או אחרת, מקרי בהחלט  מתכונן לבאות                                                                                                    ויוסיפו בני ישראל לבחור ברע (דברי הימים ג' )   בְּחֹרֶף בְּחִירוֹת קַרוֹת מֶזֶג בָּעִדָּן שֶׁלְאַחַר אָבְדָן הָעִנְיָן עֵרֶב שְׁפוֹט הַשְׁפָטִים בָּאָרֶץ וַיַּרְא בֶּן לְשֵׁבֶט הַגֵּרִים בְּמוֹלַדְתָם אִישׁ אִטֵּר יַד-יְמִינוֹ ...

    בימים אלה מתבשרים אוהבי השירה הישראלית בשורה משמחת. יוצא לאור ספר המאגד את ארבעת ספרי השירה של חזי לסקלי לצד שירים מצעירותו.  עורך הספר, המשורר מאיר ויזלטיר אומר בראיון למיה סלע בעיתון הארץ " אם הייתי נותן נותן למישהו רשימה של עשרה משוררים ישראלים לקרוא, הוא היה ביניהם." הידיעה הזאת הביאה אותי להוציא מהמגרה רצנזיה שכתבתי לפני כחמש שנים ...

        שלג בפורים  [סונט]   עֶרֶב-חַג שֶׁל קְרִיצוֹת לוֹהֲטוֹת   קוֹרְצִים הַקְטַנְטַנִּים הַמְחֻרְמָנִים קוֹרְצִים חֲזָרָה מַעֲרֻמֶּיהָ שֶׁל חֶרְמוֹנָה נִרְאֶה אֶתְכֶם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי לְשִׁלְגִּיָּה בַּלַּיְלָה יוֹרְדִים אֵלֶיהָ, מְאֻתְגָרִים מִלְיָארד גַּמָּדֵי כּוֹכָבִים מְגֻרִים כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא גּוֹרְעִים   וּבְבֹקֶּר שׁוּשָׁן פּוּרִים הַמְּרוֹמִים מִתְעוֹרְרִים    עֵירֻמִּים מֵעָנָן, מְרֻמִּים   פְּרִי אַהֲבָתָם  מִתְנַצְנֵץ עַל חֶשְׁבּוֹנָם מִתְלוֹצֵץ   עָרוּם עַל אֲדָמָה חֲרוּצַת גּוּף  הַמְחֻפֶּשֶׂת לִבְתוּלָה צְחוֹרָה. ...

    לאחר שוך הסערה שהפריעה למהלכו הנצחי של הקיץ הישראלי,  שבתי לשוטט על שפת הים והנה מה שעלה בחכתי   הָפוּך על הָפוּך     אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתָם לְאַחַר הַסְעָרָה   בִּשְׂפַת הַיָּם הֲפוּכִים עַל בִּטְנָם רַגְלֵיהֶם בַּאֲוִיר           בְּאֵין אוֹנָם אַתָּה יָכוֹל לִרְאוֹתָם כִּסְאוֹת  פְּלַסְטִיק שֶׁהָיוּ מְכֻנָּסִים בְּעַצְמָם וְעַכְשָׁיו צְהֻבִּים זֶה לְזֶה וְאֵינְךָ יָכוֹל לִרְאוֹת רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת  בְּמַאֲמַץ שָׁוְא לָשׁוּב  וּלְהוֹרִידָם ...

    אחד הדברים היפים והמרתקים בבלוגייה הוא השיח הלא מודע המתנהל בין יצירות ובין כותבים הנה שיר מלפני כמה שנים המתכתב עם השירים והתמונות של משה יצחקי  שפורסמו בפוסטים  'זמן כלנית' ו'זמן שאול' שדה כלניות            ואומר לך בדמייך חיי (יחזקאל ט"ז 6)                                                בְּלֵיל שִׁשִּׁי מִתְיַצֶּבֶת  פְּלוּגָה ב'                   חֵיל-רַגְלִים (מִלּוּאִים)                   בִּמְלֹא מַצְבַת כֹּחַ הָאָדָם      לִמְסִבַּת הַפְתָּעָה ...

    שירת  הים                                                                                               "איזו הֲגִיגָה, איזה הַיִּים משוגעים, לנשק לְהַיִּים את הידיים," צהלה הדמות במים כנערה, ספק צפה, ספק שוחה שחיית גב . " תזהרי חנה'לה  , מגיע מחזור גלים גבוהים," אמר חיים שעמד לידה במים שהגיעו למותניו ומבטו השומר שלוח אל האופק.     כמה דקות אחר כך הם יצאו מהמים אוחזים ידיים.  חיים נמוך, בשנות העשרים לחייו בבגד ים סליפ אדום, ...

   השיר מוקדש לחנה ליבנה ולשאר חברי מסדר השתקנים לשעבר  ובהווה דמוסתנס   כְּשֶׁהוּבָא לָעוֹלָם מְתֻכְנָן עַד לַפְּרָט הָאַחֲרוֹן זִהוּ אֶצְלוֹ פְּגָמְגָּם קְטַנְטָן לִקּוּי קַל בַּדִּבּוּר. חִפְּשׂוּ שִׁיטָה לְהִפָּטֵר מִמְגַּמְגֵּם הִצְמִידוּ לְגַבּוֹ שַׂק חָצָץ לִמְדוּהוּ לְהַסְתִּיר אֶת הַגִּבֶּנֶת וְכָךְ בְּתַּהֲלִיךְ סִיזִיפִי עָיְפוּ יָדָיו מֵהַמַּאֲמָץ לִשְׁלֹף כִּבְדֶּרֶךְ אַגַּב שִׁבְרֵי אֶבֶן מְנֻפֶּצֶת  לְהַכְנִיס לַפֶּה לִגְרֹס מִלָּה-מִלָּה    כָּל הַשְׁאָר הוּא מִיתוֹס יֵשׁ ...

  לאחר מות האם חוזר השיר לחיים ומסתיים בהתאם.   למי הילד דומה?   אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים אוֹ זְמַן דּוֹמֶה   דּוֹמַנִי לְאָבִיו הָיָה דּוֹמֶה יֶלֶד רְצִינִי וְאַחֲרַאי כְּבֵדוֹ עַל כְּתֵפָיו כִּלְיוֹתָיו מְיַסְרוֹתָיו מְמַעֵט לְחַיֵּךְ וּלְדַבֵּר מַרְבֵּה לְהִצְטָעֵר מִתְרַחֵק       נִמְנַע לֹא נְשִׁיקָה לֹא מַגַּע לֹא עוֹנֶה לַטֶּלֶפוֹן לֹא עוֹנֶה כְּלָל זֶה הַכְּלָל    לְעַנּוֹת בְּקוֹל עַנּוֹת חֲלוּשָׁה דֻבּוֹן לֹא-לֹא קָרְאָה לוֹ אִמּוֹ ...

בהמשך לפוסט הקודם .  יש מי שעושה אהבה עם אהובה עונתית, מתנשאת, בוגדנית. אהובה קרירה הגובה מחיר יקר בדמים ובגוף ממחזריה . אהובה   שעורה צחור כשלג ולב ריגושיה מסלולים שחורים .  ויש מי שמַתמיד, מנהל קרבות אהבה יום-יומיים בגובה פני הים.          כך התגלגלנו      [ סונט]   הָיְתָה לָנוּ קִרְבָה מְלֻוָּה נִימַת תִּקְוָה לְמַעֲשֵׂה אַהֲבָה וּפִתְאֹם חֻלְשָׁה נִימָה נִתְלְשָׁה    דָעֲכָה הָרִגְשָׁה וְהִתְקַלְקַלְנוּ נִלְחֲשָׁה הַעֲלָבָה ...