גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש

     תובנה מאוחרת (סונטה)     לֹא נִתָּן לְהָבִין אֶת כְּמִיהַת הַמִּיתָה    עַד שֶׁמְדִיטָה מֻשְׁלֶמֶת  לֹא מִסְתַיֶּמֶת בַּזְמָן, סְתָם כִּי לֹא מִתְחַשֵּׁק לַגּוּף הָרָפוּף לָשׁוּב לְגּוֹעַל הַנֶּפֶשׁ   עֵין-נֵאוֹן בְּתִּקְרָה צְחוֹרָה   מְאִירָה מִפְרֶקֶת שְׁבוּרָה  מֻנָּחַת עַל מִשְׁטַח נִירוֹסְטָה קִירוֹת חִוְרִים מִסְתַּכְּלִים  בְּאִי-אֵמוּן עִוֵּר זֶה בְּעֵרֻמּוֹ שֶׁל זֶה   אֵין מִלִּים בַּפֶּה הַפָּעוּר לְתָאֵר אֶת תְּחוּשַׁת הַשִּׁחְרוּר.       ...

     פְּלִיטַת עלייה   איגור היה בחור זהב. כשלא בא לעבודה אמר מנהל המשמרת לאחראי משאבי האנוש בחצי חיוך מתחטא של שותף  לדבר עבירה : "איגור יצא שוב למילואים." הבעיה של הארגון לגבי מילויָיו של איגור היתה בהיותם בלתי צפויים, המשכותם שבוע עד עשרה ימים ותדירותם הגבוהה – בממוצע אחת לחודש. עבור תקופות העדרותו, איגור לא היה זכאי למשכורת או לתגמולים מביטוח לאומי. יתר על ...

  הנידון : הצעת ביטוח                                                                                 הָהֹוֶּה שֶׁל נִכְבָּדִי מְמֻשְׁכָּן לְטוֹבַת עָתִיד שָׁמוּר בְּקוּפַּת-גֶּמֶל פּוֹשֶׁטֶת-רֶגֶל    קִירוֹת מִבְצַרוֹ מְכֻסִּים פּוֹלִיסוֹת.  אֲדוֹנִי מְבֻטַּח לְמִקְרֶה כִּשָּׁלוֹן אֵשׁ, שִׁטָּפוֹן,פְּרִיצָה וְאָסוֹן אֲדוֹנִי מְבֻטַּח לְמִקְרֶה תְּאוּנָה טָעוּת מִקְצוֹעִית בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה שֶׁבֶר מֵכָנִי, רְעִידַת אֲדָמָה                              קְרִיסָה, הֲרִיסָה, קְרִינָה מְיַנֶּנֶת                     אֲדוֹנִי מְבֻטַּח בְּקוֹנְדוֹם-עַל נֶגֶד:  א)  אַהֲבָה חֲשׂוּפָה          ב)  מַחֲלָה מְאוּסָה            ג)  יְלָדִים לֹא רְצוּיִים           ...

        בְּמַר- מָמִיּוּתוֹ      הַמָּמִי שֶׁל אוֹמָה מֵת שִׁשִּׁים שָׁנָה לְפָנֶיהָ הַמָּמִי שֶׁל מָמוּשְׁקָה נִפְטַר כְּיוֹבֵל קֹדֶם לָהּ הַמָּמִי שֶׁל אִמִּי צִמְצֵם הַפַּעַר לִשְׁנוֹת דּוֹר הַמָּמִי שֶׁל חוֹתַנְתִּי הֶחֱרָה הֶחֱזִיק אַחֲרָיו    וְתִבָּדֵלְנָה לְחַיִּים , בְּנוֹת שׁוֹשֶׁלֶת שְׁלוּבָה הַמָּמִי שֶׁל אֲחוֹתִי מֵת לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים אִמוֹ שֶׁל  הַמָּמִי שֶׁלָהּ חוֹגֶגֶת הַשָּׁנָה מֵאָה   וְאַרְבַּעָה עֲשׂוֹרִים לְהִסְתַּלְקוּתוֹ שֶׁל מָמִי סָמִי. וְהַמָּמִי שֶׁל ...

  דין מתמסר                                                                              אֶפְשָׁר לְהַגִּיד שֶׁהַסִּדּוּר קָבוּעַ. פַּעַם בְּשָׁבוּעַ נִפְגָשׁ עִם נַעֲמָה לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה הַגּוֹלֶשֶׁת עַל גְּדוֹתֶיהָ.  זֶה נִמְשָׁךְ כְּבָר שָׁנִים שֶׁל שָׁעוֹת בּוֹדְדוֹת בִּמְחִיצַת יָדֶיהָ, יְקָרוֹת מֵחֳדָשִׁים אֲרֻכִּים לְלֹא מַגַּעַן בִּמְחוּשֵׁי הַגּוּף וּמְחוּשָׁיו. הַמִפְגָּשׁ נוֹשֵׂא אוֹפִי חוּשָׁנִי , מְלֻוֶּה בְּמוּסִיקַת רֶקַע מַרְגִיעָה, מֵדִיף נִיחוֹחַ בְּשָׂמִים אֶקְזוֹטִיִּים, בְּמַהֲלָכוֹ יֵשׁ שִׁמּוּשׁ נִמְרָץ בְּפִשְׁפּוּשׁ וּמִשּׁוּשׁ, אַךְ הַמִּשְׁתַּמֵּעַ בְּפֵרוּשׁ אֵינוֹ קוֹבֵעַ אֶת ...

יום מדויק                                                     יום מדויק בא אחרי ולפני ימים רבים של בערך. יום מדויק מתחיל בזמן. אתה קם רענן. גופך כולו מתום. צובט עצמך לודא שאינך בר-מינן, משתין בלי לאבד טיפה מחוץ לאסלה , מרוצה מהדמות הנשקפת אליך במראה, מצחצח שיני חלב ישרות , עוטה על עורך — המלוחלח 5.5PH  – לבוש הספוג בריחך האהוב , לא שוכח חפצים נחוצים, לא לוקח חפצים ...

לא אשכח ולא אסלח   לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת חורֶף שְׁנַת תִּשְׁעִים וְאַחַת וְלָעַד לא אֶסְלַח לְאִמָּא שֶׁל אֶלְעַד   בְּפֶבְּרוּאַר תִּשְׁעִים וְאַחַת שֶׁהָיָה גָּשׁוּם בִּמְיוּחָד אֶלְעַד לֹא הָלַךְ לְאִבּוּד אֶלָּא רַק בִּקֵּשׁ לְהִתְאַוְרֵר וּמָצָא בְּבֵיתֵנוּ מִקְלַט  זְמָנִי. אֶלְעָד הָיָה מִתְבַּגֵּר וְחָבֵר שֶׁל בְּנִי לָכֵן צִלְצַלְתִי לְאִמּוֹ , מִתְלוֹצֵץ      אֲנַחְנוּ מוּכָנִים אוֹתוֹ לְאָמֵץ. בְּדִיעֲבָד נִתָּן לְשָׁעֵר בְּבִטְחָה   מָה הִתְרַחֵשׁ בְּמוחָהּ שֶׁל ...

בגיל מסוים   בְּגִיל מְסֻיָּם שֶׁאֵין לוֹ קֶשֶׁר לְשִׂמְחָה גִּיל שֶׁקָּרוֹב לַסִּיּוּם מִלַּפְּתִיחָה חָיַב גֶּבֶר לְהַרְמֵן אֶת מִלּוֹת הַחֵשֶׁק לְתַבֵּל אֶת הַמַּרְאוֹת הַמְלַבְּבִים בְּשִׁקּוּי תְּשׁוּקָה לְהוֹסִיף קוֹרֶט טֶסְטוֹסְטֶרוֹן* לַמִּשְׂחָק הַמַּקְדִים כְּדֵי לְהִתְחַרְמֵן כַּהֲלָכָה בְּלִי חֲלִילָה לְהִתְחַרְבֵּן בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל מִשְׁכַּב דּוֹדִים.   *טסטוסטרון – ההורמון שמוציא לפועל את זיוני המוח                  ואחראי על מעשי האהבה והאיבה כאחד.

  מדוע רשות הטבע והגנים לוכדת ומחסלת את העורב האפור ? שואלים חוקרים שטוענים שהציפור שניחנה בתבונה ובהומור שחור, פשוט אינה מובנת….                           ( קטע מכותרת מאמר בעיתון הארץ)   עוֹרֵב לַקְחָן מָצָא דַּג לְטֶרֶף כִּסָּה בְּבַרְדָס שָׁחוֹר אֶת פַּרְצוּפוֹ וּבְעוֹדוֹ קוֹרֵעַ נֵתַח נוֹטֵף דָּם נָחַת בְּסָמוּךְ לוֹ עוֹרֵב רָעֵב. כִּתֵּת הַלַּקְחָן מָקוֹרוֹ לְחֶרֶב שְׁלָפָהּ מִנְדַן הַקֶּרֶב לְהַרְתִיעַ אוֹרֵב מֵהִתְקָרֵב וּבְעוֹד הַנִּצִּים אוֹחֲזִים ...

הסיאמית                             בֹּקֶר שַׁבָּת, שְׁמונִּים אָחוּז לַחוּת כְּבָר אַרְבָּעִים  שָׁעוֹת בִּרְצִיפוּת שֶׁנָּחוּת נְחִיתַת אונֶּס בְּאֶרֶץ גַּעְגּוּעַי בְּ-כְּאִלּוּ            (כְּאִלּוּ שֶׁאֵין בִּלְבָבִי אֲחֶרֶת            – אַחַת  שֶׁאַדְמָתָהּ לא בּוֹעֶרֶת )   מְטַיֵּל בִּנְתִיב-אֳפָקִים ( רְחוֹב הַצּוֹפֶה לְקַו בּוֹ כְּאִלּוּ מִתְחַבְּרִים הַשָׁמַיִם לַיָּם ) רוֹאֶה דַּף נְיַר  מַצְהִיב מְנֹעַץ  לְעָמוּד חַשְׁמַל עָשׂוּי עֵץ מַרְקִיב מִתַּחַת לַחֵץ הַשָּׁבוּר בְּאָדוֹם וּלְצִיּוּר הַגֻּלְגֹּלֶת , סָפֵק כָּתוּב ...