בננות - בלוגים / אהוד פדרמן / גם הוא במשוררי עירי*
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

גם הוא במשוררי עירי*

 

 

 קְרַא-קְרַא, רֵעִי
    מָלֵא רַחֲמִים עַצְמִיִּים
    שׁוֹכֵן בַּמְרוֹמִים
הַדִּיר מְנוּחָה נְכוֹנָה
צְרַח שֶׁאֵינְךָ מִתְכַּוֵּן לְרַע
זְעַק!  זּוֹ הַתּוֹרָשָׁה :
לְהִתְקַדֵּר בְּנוֹצוֹת
שְׁחוֹרוֹת 
לִקְרֹא תְּהִלִּים
לַעֲטוֹת כַּנְפֵי שְׁכִינָה –
לָחוּג מֵעַל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ
לְבָקֵשׁ סְלִיחָה
מִפִּגְרֵי
קְדוֹשִׁים
וּטְהוֹרִים.    
 
 
*עורב 1. שם כולל למשפחת עופות הנמנים עם סדרת ציפורי השיר. הם נבדלים מציפורי-השיר הרגילות בגודל גופם ובקול צריחתם החזק (מילון אבן שושן).
2. למרות נַקבותן הדקדוקית של ציפורי השיר – נטייתו המגדרית של העורב – גברית קַבְּרָנִית ( הערת המביא לדפוס )
 3. " ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה. וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים מעל הארץ"  (בראשית ח')  ויצא יצוא ושוב – היה הולך ומקיף סביב התיבה (רש"י)  ובשפת ימינו – המתין להזדמנות במקום בטוח.
 

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן