בננות - בלוגים / אהוד פדרמן / גדולתו של נלסון מנדלה
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

גדולתו של נלסון מנדלה

 

ענין פוליטי
 
הָאֶמֶת הָעֵירֻמָּה
שׁוֹכֶבֶת עַל גִּבְעָה
עַל גַּבָּהּ, בְּתּוֹךְ שַׁחַת.
הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף מֵהַר הַשֻּׁלְחָן
עוֹתֵק מִלִּים.
 
הָאֶמֶת הָעֵירֻמָּה
שַׂקִּית נַיְלוֹן כְּחֻלָּה
כְּרוּכָה סְבִיב חֲלָצֶיהָ הַמְּחֻלָּלִים
           בַּקָּשָׁתָהּ הָאַחֲרוֹנָה, תַּחְתוֹנִים.
חִוְרֵי הַפָּנִים מְדַקְלְמִים: אָנַסְנוּ אוֹתָהּ מִמְנִיעִים פּוֹלִיטִיִּים
חָדַרְנוּ לְתּוֹכָה כְּדֵי לְחַלֵּץ מֵידָע. 
 
הָאֶמֶת הָעֵירֻמָּה
כְּשֶׁרָאוּ שֶׁזּוֹ סְתָם יַלְדָּה שְׁחוֹרָה
חַסְרַת תּוֹדָעָה פּוֹלִיטִית מְפֻתַּחַת בֵּין יְרֵכֶיהָ
יָרוּ כַּדּוּר בְּרֹאשָׁהּ
וּמַשֶּׁהוּ מֵת בְּהַשְׁקָפַת הָעוֹלָם
נִשְׁאָר שָׁם, עַל הַשֻּלְחָן שֶׁל וַעֲדַת הַפִּיוּס.
 
הָאֶמֶת הַעֵירֻמָּה
מִי שָׂמְךָ , נֶלְסוֹן מַנְדֶלָה –
אֵל שָׂב שֵׂעָר, נוֹצְרִי זָקוּף וְשָׁחוֹר  לָחוֹן.
אֵיפֹה הָעַיִן תַּחַת עַיִן
שֶׁצִּוָּה אֱלֹהֵינוּ,
 אֱנוֹשִׁי, נָשִׁי וְלָבָן:
לִכְרוֹת לָהֶם אֶת הַזַּיִן וְלִתְחֹב אוֹתוֹ בַּפֶּה. 

מתוך ספרי : 'רחיפאי' שראה אור ב- 2007 בהוצאת אבן חושן

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן